שמות פרק ט'

שמות ט 1 וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, בֹּא אֶל פַּרְעֹה; אוה"ח: בא ללא רשות, ותתעלם משומרי הראש של פרעה, וכאשר ה' אמר למשה שילך ליאור, שם אין שומרי ראש, ה' אמר בלשון "לך אל פרעה".

אונקלוס: תיכנס לארמון פרעה, וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹוקֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי,

 ב כִּי אִם מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ, וְעוֹדְךָ, מַחֲזִיק בָּם, אונקלוס: עדיין משעבד את עם ישראל.

ג הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, רמב"ן: אין הכוונה שהדבר היה רק בשדה, אלא שרוב המקנה היה בשדה, ולכן התרה בהם שהמקנה שבשדה ימות. ב. ייתכן שבגלל שהמצרים עבדו את הכבשים, הם הרחיקו אותם לשדות שמחוץ לערים, ולכן אמר ה' לפרעה שהמקנה שלו בשדה ימות.

בַּסּוּסִים בַּחֲמֹורִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד.

ד וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל, וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם; וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּבָר  ה וַיָּשֶׂם ה', מוֹעֵד, ה' קבע זמן שיתחיל הדבר, וכך לא יאמרו המצרים שהדבר קרה במקרה. לֵאמֹר:  מָחָר, יַעֲשֶׂה ה' הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ. מכיוון שה' אמר בדיוק מתי תתחיל מכת הדבר, המצרים ידעו שהמכה הייתה מאת ה'.

ו וַיַּעַשׂ ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, מִמָּחֳרָת, מִמָּחֳרָת ה' עשה את הדבר הזה, למחרת דברי משה לפרעה.

וַיָּמָת, כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם; אבן עזרא: לא כל מקנה מצרים, כי כתוב בהמשך "שלח העז את מקנך". אוה"ח: מדובר על המקנה שלא הכניסו לתוך הבית.

וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד  לא מת אף בעל חיים ששייך לבני ישראל

ז  וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה  לברר אם מתו כבשים מבני ישראל, וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד 

וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.

ח וַיֹּאמֶר ה', אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָופְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן,  פִּיחַ, זה אפר דק, שנוצר מגחלים נשרפים.

וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְימָה, לְעֵינֵי פַרְעֹה ט וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם בנס הפִּיחַ יתפזר על פני כל מצרים.

וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּועֹות בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם  הפִּיחַ, יגע באנשים או בהמות במצרים, ויגרום לכך שעורם יתמלא בפצעים מלאי מוגלה, הנקראים: אֲבַעְבֻּועֹות שחין.

י וַיִּיקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיִּזְרֹוק אֹתוֹ מֹשֶׁה, הַשָּׁמָייְמָה; רש"י: היה כאן נס שחופנו של משה החזיק את הפיח שהוא ואהרון הרימו.

ב. נס נוסף = הפיח התפזר בכל ארץ מצרים.

ספורנו: הסיבה שה' ציווה לעשות זאת לפני פרעה, כדי שפרעה לא יטען שהשחין נוצר במקרה על ידי שינוי מזג האוויר.

וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּועֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה הפיח יצר מחלה שיצרה פצעים בעורם של בני האדם ובבהמות שהיו במצרים.

רמב"ן: הפיח גרם לאוויר שיוציא שְׁחִין על כל ארץ מצרים.

 יא וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻומִּים, לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין: כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻומִּים וּבְכָל מִצְרָיִם, החרטומים התביישו לעמוד לפני משה כשעורם מלא בפצעי שְׁחִין, ולכן הם הסתגרו בבתיהם, ולא הגיעו אל הארמון.

 אבן עזרא: החרטומים לא לקו במכת צפרדעים והערוב, כי ידעו למצוא דרכים להתגונן מהמכות. עכשיו לא יכלו להימלט ממכת שְׁחִין,

יב וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, ב 5 המכות הראשונות, פרעה התעקש לא לשמוע בקול ה', למרות מה שקיבל, אבל בחמש המכות האחרונות, ה' חיזק את לב פרעה, כי פרעה היה צריך לשחרר את בני ישראל לאחר המכות  שקיבל, ומכיוון שלא שמע בקול ה', העונש הנוסף שקיבל: ה' חיזק את ליבו.

במצרים נהגו לשקול את הלב של מי שנפטר, ואם הלב שקל מדי הרבה, הם האמינו, שהמת יסבול, ואם ה' הכביד את לב פרעה, זה היה איום נוסף!

רמב"ן: וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, וזה גרם שלא ביקש ממשה להתפלל שיסיר את השְׁחִין. עד עתה החרטומים חיזקו את לב פרעה, אך עכשיו החרטומים לא יכלו לבוא אל פרעה, ולכן עכשיו נחשב הדבר שה' חיזק את לב פרעה.

המהר"ל: זו פעם ראשונה שה' הכביד את לב פרעה, ולאחר הכבדת לב זו, הסביר ה' לפרעה שהוא הולך להכות אותו גם במכת בכורות. אוה"ח: הפעם פרעה יבין שכל המכות הם מאת ה', כי עד עכשיו היה פרעה יכול לטעון שהמכות נעשו על ידי כישוף, ורק שהחרטומים שלו היו מכשפים בינוניים.

וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה', אֶל מֹשֶׁה. 

אבן עזרא: מכיוון שמכת השחין לא נמשכה זמן רב, לא ביקש פרעה ממשה שיתפלל אל ה' שיסיר את המכה.

יג וַיֹּאמֶר ה', אֶל מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וְהִתְייַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה;

אבן עזרא: לא מוזכר פה שפרעה יצא ליאור, לכן אולי הכוונה, שהיה לפרעה צורך אחר. אוה"ח: הציווי הוא גם שמשה יעמוד בגאווה לפני פרעה ולא ירכין ראשו.

וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹוקֵי הָעִבְרִים: שַׁלַּח אֶת עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי

יד כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת, אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִיבְּךָ, וּבַעֲבָדֶיךָ,

אונקלוס: בעתיד אשלח ידי ואכה אותך, ואת וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע, כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ.

טו כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי בזמן מכת דבר הייתי יכול להכות אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר, כמו שהבאתי מגפת דבר על הבהמות וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ ואז הייתם מתים כמו הבהמות.

טז וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, הסיבה שלא הרגתי אותך בדבר היא: בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי, בְּכָל הָאָרֶץ, כדי שאראה לך את כוחי במכות הבאות.

אונקלוס: ה' לפרעה –  לא השמדתי אותך כי אני מקווה שתראה את המכות, ותחזור בתשובה.

  יז עוֹדְךָ, מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי, רש"י: בשם רבי מרינוס = (לב) פרעה מתחזק, לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם יח הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד,

אבן עזרא: במצרים לא יורד כלל גשם, ולכן הנס הוא כפול.

רש"י: משה שרט שריטה על הכותל של ארמון פרעה, ואמר שכאשר השמש תגיע לאותה נקודה, שבה נמצאת השריטה, תתחיל מכת הבָּרָד.

אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, מכה השקולה כנגד כל המכות עד למכת בכורות.

מהרש"ל: פרעה יכול היה לחשוב שבגלל שמכת שחין הייתה קלה מהמכות האחרות, נראה שנגמרו מכותיו החזקות של ה', אך משה אמר לפרעה, שה' יכה אותו במכות חזקות.

רש"י: הכוונה היא למכת בכורות, זה פרוש קשה. הרי כאן כתוב על מכת ברד ולא על מכת בכורות.

לכן יש מפרשים שמדובר במכת ביכורים, כלומר ביכורי התבואה יוכו על ידי הברד.

המהר"ל: ה' התרה בפני פרעה על מכת בכורות, כי פרעה חשב שהקב"ה לא רוצה להרוג אותו, אחרת הדבר היה מתפשט גם לבני האדם.

לְמִן הַיּוֹם הִיוָּסְדָה וְעַד עָתָּה, למה? וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ כדי שבכל העולם ידברו על המכות שאני אביא עליך.

 עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי, אתה עדיין מתעלל בעמי ורודה בהם כעבדים,  

ט וְעַתָּה שְׁלַח, עכשיו שאתה יודע שמתקרבת מכת בָּרָד, הָעֵז, רש"י: מלשון להניס.  

אֶת מִקְנְךָ, רש"י: היו בהמות מכיוון שלא כולם מתו בדבר.   

וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה, צו על הרועים לאסוף צאן ואנשים לבתים, כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא ייֵאָסֵף הַבַּיְתָה,  וְיָרַד עֲלֵיהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ.

פעם ראשונה שלמצרים, וגם לפרעה, ניתנה עצה, איך להינצל.

כ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה', מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ, אֶל הַבָּתִּים  

כא וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ, אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזֹוב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה.

 כב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם, אונקלוס: מן הסתם שהרמת היד הייתה על ידי המטה.

וִיהִי בָרָד, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם על כל מה שנמצא במצרים.

  כג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ, עַל הַשָּׁמַיִם, וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד לאחר שמשה הרים את המטה אל השמים, נשמעו קולות, וברד ירד על מצרים.  וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה יחד עם הברד, ירדה גם אש משמים (והרי בדרך הטבע מים מכבים אֵשׁ).

וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד, עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם,  כד וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד האש התלקחה, בדרך נס  בתוך הברד. כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְיתָה לְגוֹי.

כה וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר,

הספורנו: מכת ברד שייכת לקבוצת המכות השלישית "באח"ב", קבוצת מכות שהתחוללו באוויר.

  כו רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה בָּרָד כז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲליֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם: ה' הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים,

אבן  עזרא: קולות הברד הפחידו מאד את פרעה עד שאמר: ה' הַצַּדִּיק.

 כח הַעְתִּירוּ, אֶל  ה', וְרַב, מִהְיֹות קֹלֹת אֱלֹוקִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד כט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מֹשֶׁה, כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר,

רש"י: משה יצא מהעיר, מכיוון שהיא הייתה מלאה בעבודה זרה. (יתכן שמשה יצא תמיד מהעיר, אבל הפעם פרעה ביקש שמשה יסיר את הברד מיד, ולא  למשל למחרת, ולכן משה הסביר מדוע אינו מתפלל בתוך העיר להפסקת הברד).

אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה'; רמב"ן: לרוב משה היה מתפלל בביתו, אך הפעם רצה לפרוש כפיו לשמים, ולא יכל להתפלל בעיר.

הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן, וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע, כִּי לַה' הָאָרֶץ.

ל וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱלֹוקִים,  למרות שאמרת: חָטָאתִי הַפָּעַם, אני יודע שעדיין אינכם יראים את ה', ובכל זאת אתפלל בשבילכם.

 רש"י: משה אמר שלא יתפלל על הפשתן והשעורים כי הם הוכו עוד לפני שפרעה חזר בתשובה. אבן עזרא: משה אמר לפרעה שלא יתפלל על מה שכבר הוכה, מכיוון שדברים אלו הוכו בברד לפני שפרעה הודה שחטא.

ב. משה אמר לפרעה שהוא יודע שפרעה ירא את ה' לפני שהוא יתפלל על פרעה, אך לאחר שיתפלל, הוא יודע שפרעה יחזור לסורו.

רמב"ן: משה רצה להגיד לפרעה, שאם כי החיטה והכוסמת עדיין לא הוכו, ה'  יכול להכות אותם, אם ישנה פרעה את דעתו. אוה"ח: למרות שהחיטה והכוסמת לא הוכו בגדר נס, פרעה  חשב שהוא לא ישמע בקול ה', כי ה' לא הצליח להכות בחיטה ובכוסמת.

  לא וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, גבעולי הפשתן והשעורה נשברו מהברד,  הגבעולים צמחו והתקשו, והברד הצליח לשבור אותם, כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב. 

לב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹול, גבעולי הפשתן גדלו והתקשו, והוכו ע"י הברד ונשברו.  וְהַחִיטָּה וְהַכֻּוסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ ואילו החיטה והכוסמת לא נשברו על ידי הברד, כִּי אֲפִילֹות הֵנָּה. הַחִיטָּה וְהַכֻּוסֶּמֶת  מבשילות מאוחר יותר, ובזמן הברד, הגבעולים היו עדיין רכים, והברד לא הצליח לשבור אותם.

רש"י: החיטה והכוסמת עוד היו מתחת לארץ, ולכן הן לא הוכו.

לג וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, אֶת הָעִיר, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, אֶל ה'; וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד,

רש"י: גם הַבָּרָד שהיה באמצע הירידה לארץ, נשאר תלוי.

וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה, אונקלוס: המטר לא נחת יותר על הארץ.

 לד וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא; וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ, הוּא וַעֲבָדָיו לה וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה', בְּיַד מֹשֶׁה.

רשב"ם: עכשיו, פרעה ועבדיו חטאו במזיד, כי הם כבר הכירו בכך שחטאו, ובכל זאת הם הכבידו את ליבם.

רבי יהודה היה נותן בהם (בעשרת המכות) סימנים: דצ"ך, עד"ש, האח"ב. חלוקה זו יכולה להצביע כי ה' ביקש במכות, לענות לפרעה על 3 מהתרסותיו:

כאשר משה הגיע לראשונה אל פרעה, פרעה הכריז 3 דברים:

1. מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹולוֹ, לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל?

2. לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'!

3. וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ!

עשרת המכות נועדו להשיב לפרעה על כפירותיו:

אחרי שלושת המכות, הראשונות, דם, צפרדע כינים, כתוב: לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ! תשובה זו עונה על ההתרסה: מִי ה'?

אחרי שלושת המכות השניות, ערוב, דבר שחין, כתוב: לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. תשובה זו עונה על ההתרסה: לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה',

אחרי עוד שלוש מכות, ברד ארבה חושך, כתוב: בַּעֲבוּר תֵּדַע, כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ. תשובה זו עונה על ההתרסה: וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ.כאשר תדע שאין כמו הקב"ה בכל הארץ, תאלץ לשלוח את ישראל!