שמואל א'

תחילת פרק ז' הוא המשכו של פרק ו. אנשי בית שמש החליטו לשלוח את הארון אל קריית יערים. (כא) וַיִּשְׁלְחוּ, [אנשי בית שמש] מַלְאָכִים, אֶל יוֹשְׁבֵי קִירְיַת יְעָרִים, לֵאמֹור: הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת

ארון ה' אצל פלישתים: הפלשתים שבו את ארון ה', לקחו אותו לאשדוד, והחליטו למקם אותו במקדש ליד הפסל שלו סגדו: דגון. בלילה הראשון, דגון נפל

פרק ה' בא להוכיח שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודו, והוא ישפיל את דגון, שהיה פסל בצורת דג, ונחשב ע"י הפלישתים כמגן הדגן ועוזר לכלכלה. א וּפְלִשְׁתִּים

מפלת ישראל בקרב עם הפלשתים ומות עלי: א וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל, לְכָל יִשְׂרָאֵל; נראה כי מלים אלו הן המשך לפרק הקודם, כי שמואל לא מוזכר כלל

ירידת בית עלי והפיכת שמואל לנביא ה': וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים, לְיִשְׂרָאֵל. ב וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים,

(א) וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר לאחר שחנה הביאה את שמואל אל עלי, היא התפללה. בתחילה, שבחה את ה' ואחר ביקשה מה' בקשות:,,, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה מישהי פעם הייתה עקרה,

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן-הָרָמָתַיִם, צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם; וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּןיְרֹחָם בֶּןאֱלִיהוּא, בֶּןתֹּחוּ בֶן-צוּף אֶפְרָתִי. 2 וְלוֹ, שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה; וַיְהִי לִפְנִנָּה