יוסף ואחיו

יוסף ואחיו: בראשית פרק ל"ז. קורות יוסף דמו לקורות יעקב אביו:

יעקב. נפרד מאביו במשך 22 שנה.1. אימו עקרה שנים רבות בטרם נולד.2. קנה את הבכורה מעשו אחיו.3. אחיו שנאו ובקש להורגו.4. אימו העדיפה אותו על פני אחיו.5.אמו ילדה שנים. בכור. אמו התקשתה בלידתה.6. רועה.7. נגנב פעמים.8. התברך בעושר.9. יצא מא"י. נשא אישה מחוץ לישראל.10. הוליד בנים מחוץ לישראל.11. ליווהו מלאכים.12. חלום נבואי: הסולם. החלום העלהו לגדולה.13. בית חמיו התברך בשלו.14. ירד למצרים. כלה את הרעב והשביע.15. מת במצרים. נחנט ועצמותיו העולו לישראל.

יוסף. נפרד מאביו במשך 22 שנה.אימו עקרה שנים רבות בטרם נולד.ביקש לעצמו בחלומותיו את הבכורה על אחיו.אחיו שנאוהו ובקשו להורגו.אביו העדיף אותו על פני אחיו.אימו ילדה שנים. בכור. אימו התקשתה בלידתה.רועה.נגנב פעמים.התברך בעושר.יצא מא"י. נשא אישה מחוץ לישראל.הוליד בנים מחוץ לישראל.ליווהו מלאכים.חלום נבואי: המלוכה. החלום העלהו לגדולה.בית חמיו התברך בשלו.ירד למצרים. כלה את הרעב והשביע.מת במצרים. נחנט ועצמותיו העולו לישראל.

סיפור יוסף ואחיו מתחיל מנקודה נמוכה מאד, מבור עמוק של קנאה.

1. חטא השנאה במשפחה 2. שגרר: עונש, 3. תשובה, 4. גאולה ואיחוד.

אחד הנושאים המרכזים בספר בראשית, הוא מאבק בין הבכור לצעיר.

 1.קין הבכור הרג את הבל, הצעיר ממנו.

 2. יצחק הצעיר זכה בברכה ובירושה, בהן לא זכה ישמעאל הבכור שגורש.

3. בלי לדעת יצחק ברך את יעקב הצעיר ולא את עשו הבכור.

4. יעקב שיכל ידיו וניבא על מנשה: "אחיו הצעיר (אפרים) יגדל ממנו וזרעו יהיה מלוא הגויים".

5. פרץ האח התאום הצעיר פרץ לאוויר העולם לפני הבכור ער בן יהודה.

6. ראובן, שמעון, לוי, יהודה ויוסף נאבקו על הבכורה בבית יעקב. המאבק בין האחים, לא היה על כותנת פסים, או על חלומות, הוא היה על מעמדם בבית יעקב ומעמדם בעם ישראל.

אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה: למה יוסף הוא תולדות יעקב? 1. מדובר כאן על יוסף, שמכירתו, איימה שלא יהיו לו בנים.

2. כי יעקב עבד אצל לבן רק בשביל רחל, חיכה לה שנים ארוכות, ואח"כ שניהם חיכו שנים ארוכות עד שנולד יוסף.

3. יוסף הזכיר לאביו את אימו האהובה והיפה כמוהו, שהייתה חסרה לשניהם. בתורה ניתנה לנו גזירה שווה בין קלסתר פניהם של רחל ויוסף.

תיאור יופי רחל: יְפַת תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה, תיאור יוסף: יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. ואבן-עזרא מוסיף – כאימו.

יוסף ואימו: יוסף היה קשור לאימו. הוא נעמד לפניה, כדי להגן על אימו יְפַת התֹּאַר מפני עשו. הזכיר יוסף תחילה (ברכות דף כ"א) על פסוק בן פורת עלי עין. ששם עצמו יוסף בפני אימו בל יסתכל עשו ביופי אימו. ועל כן יאמר יוסף ורחל כי הוא לבדו נגש עד לפני אימו וגבהה קומתו וכסה אותה".

יוסף ירש את תכונות אימו: כריזמה, נשיאת חן, פיקחות, זריזות, יכולת לכבוש את לב הזולת, תכונות אלו עזרו לו לשרוד גם לאחר מכירתו לעבד.

מרחל יצאו: יוסף ומרדכי, שניהם ידעו, ללבוש לבוש מלכות ולהישאר עברים, המשנה לפרעה והמשנה לאחשוורוש.

למרות שכתוב: יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן: אנחנו יודעים שהוא לא יצא עם אחיו לרעות את הצאן, ונשאר בבית עם אביו.

אך כנראה נשלח מפעם לפעם ע"י אביו לראות מה שלום אחיו, והם פרשו זאת שבא לרגל אחריהם, מה שהגביר את שנאתם כלפיו.

וְהוּא נַעַר  – בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, גיל הטיפש עשרה, עושה מעשי נערות, מתקן בשערו וממשמש בעיניו, כדי שיראה יפה. וְהוּא נַעַר – ניעור.

אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו:

1. יוסף יתום מאם, חיפש חום וחברה, והתחבר לבני בלהה.

א. מאהבת יעקב לרחל רצה יעקב שבנה יתרועע עם בני אמתה של רחל שבת נ"ה ע"ב

ב. בני בלהה, שפחת רחל, קרבו את יוסף, היו נאמנים לו וניסו להגן עליו מפני בני לאה, ולא בני זילפה.

2. אחיו בני לאה שנאוהו, נידוהו, ניצלו אותו, וקנאו בו, לכן התחבר לבני השפחות, שהיו קרובים יותר לגילו ולא הייתה להם שאיפת גדלות.

נמצא: שבני לאה היו מבזים לא את בני השפחות אלא את יוסף (היתום מאמו, האהובה על אביהם)

מול 6 בני לאה החזקים הופיעו ששת בני רחל, בלהה וזלפה החלשים, בהנהגת יוסף.

3. וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּיבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:

א. רשב"ם (ורשי): "כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו, כגון שהיו מזלזלים בבני השפחות לקרותן עבדים. היו אחיו (בני לאה)  מבזין אותם והוא מקרבם. קרא להם אחיו, ולא בני השפחות. כיוון שביקש לגלות כבוד למבוגרים ממנו, ורצה שוויון זכויות בין האחים. לכן הלשין על בני לאה והם שנאו אותו.

התפאר בפני אביו: אחי מבזים את בני השפחות, אבל אני מכבדם. אם כך היה צדיק, ככתוב:  כל המשפילן עצמו, הקב"ה מגביהו. בבלי עירובין יג ב.

ב. אבן עזרא: בני השפחות עשו ממנו שמש (לך, תבוא, תביא), והוא כעס על זה, והלך וסיפר לאביו שבני השפחות מעבידים אותו, ולכן בני השפחות שנאו אותו. (אם כך התנהג כנער, הרב עם אחיו).

ג. רמב"ן: בני השפחות נצטוו ע"י יעקב לשמור עליו, והוא ביקש להתנער מהשגחתם והוציא עליהם דיבה. התלונן שבני השפחות אינם מטפלים בו כראוי, התגרה באחיו שטפלו בו והתלונן עליהם, (ראבע וריבש רי בכור שור יוסף בן יצחק רמבן).

(אם כך היה רשע ומלשין), לפי זה, בני השפחות שנאוהו כי הוציא עליהם דיבה. ובני הגבירה שנאו אותו בשל אהבת יעקב אביהם.

דיבה. רש"י: גרמה להרעת היחסים בין אחיו ואביו. יוסף התחיל כמרכל. סיפר לאביו את כל מה שראו עיניו. אך הדיבה חיזקה את הקשר בין יוסף לאביו. יוסף עדכן את אביו על הנעשה אצל בניו, וכרת ברית סודית ביניהם.

דיבה: כל דיבה שיוסף סיפר על אחיו נענש עליה:

 אמר הקב"ה: יוסף אמר: רשי:  ירושלמי, (פאה, פא הא):

הדיבה.	עונשו.
1.    אבר מן החי, 2. קוראים לאחיהם עבדים,3. חוטאים בעריות.	1. וישחטו שעיר עיזים, ויטבלו את הכותונת (של יוסף) בדם,2. לעבד נמכר יוסף,3. ותישא אשת אדוניו את עיניה.

בפרק ל"ז לא מוזכר שם ה'. האחים הפגינו תכונות של קנאה, שנאה וגאווה, וה' העביר לנו מסר כי במקום של מידות רעות, ה' לא נמצא.

העדפת רחל: יעקב אהב מאד את רחל והעדיף תמיד אותה, על פני נשותיו האחרות: כשעשו התקרב, העמיד בראשונה את השפחות וילדיהן, אחריהן את לאה וילדיה ואחרונים את מי שאהב יותר מכולם: יוסף ורחל.

הפליה: יעקב ביקש לגונן על אשתו האהובה ובנה, אבל העדפה זו, גרמה ל: 1. שרחל ובנה היו שנואים, 2. ויעקב נענש במות רחל, וגם אחרי שרחל מתה צעירה, עדיין הנהיג בידול מסוכן בין בניו.

יעקב אהב את יוסף יותר משאר בניו, וגרם לכך שיביא את דיבת אחיו אליו.

העדפת בן: יצחק העדיף את עשו, על פני יעקב אחיו, ולכן אולי העדפת בן אחד על פני אחיו נראתה ליעקב טבעית.

יעקב נאהב ע"י אימו. אימו הייתה זו שלעצותיה נשמע. אימו העבירה אליו את האמונה שהברכות מגיעות לו ולא לעשו. יעקב שהיה נאהב בצעירותו ע"י רבקה אימו, התאהב ברחל, ואת אהבתו הרבה לרחל, העביר גם לשני בניה.

אהבה הרסנית: יעקב תמיד אהב רק אחד: או רבקה או רחל, או יוסף או בנימין. הסכסוך בין יוסף ואחיו הוא המשך למתח ששרר בין רחל ולאה.

ההפליה שהנהיג יעקב בין בניו, הטריף את משפחתו בקנאה והביא אסון נורא על עצמו, מכירת והעלמות יוסף ו- 22 שנות האבל והיגון הארוכות שלו.

אהבה ושנאה: שנות ילדותו של יוסף עברו בין אהבת יעקב אביו, לשנאת אחיו.

 וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, ולכן שגה בחינוכו.

אהבת יעקב: "אהבה מקלקלת את השורה". אהבתו עיוורה את עיניו.

כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ; קודם שנולד בנימין, יוסף היה בֶן זְקֻנִים ורחל ה"קטנה"…..    2. למרות שבנימין נולד אחריו, בעיני יעקב, היה יוסף בֶן זְקֻנִים. למה? כי:      3. יוסף נולד כשהוריו כבר התייאשו מהתקווה ללדת אותו.  

4. בֶן זְקֻנִים = בן חכם והיה אוהבו, (רשב"ם).

יִשְׂרָאֵל, ולא יעקב. האב נקרא פה: יִשְׂרָאֵל, כי לא מדובר פה רק בבחירה אישית, אלא בעניין הקשור לכל עם יִשְׂרָאֵל, כאב האומה, אָהַב את יוסף ויעד אותו לגדולות בעם ישראל, להיות מנהיג האומה.

וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. כותנת הפסים שהוסיף לו אביו יתר על אחיו", יוסף = הוסיף. (רש"י). 1. בהענקת כְּתֹונֶת פַּסִּים יעקב מינה את יוסף ליורש העצר. לממשיכו, ולמנהיג המשפחה אחריו. 2. כותנת הפסים בידלה את יוסף מאחיו.

וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים, שסמלה את בכורת יוסף, ואת אהבת האב המיוחדת לו. כְּתֹנֶת פַּסִּים – כותנות מלכות, אך גם כותנת אסיר. כותנת מגבילה ומחייבת.

טריינין אבנר: כתונת איש המחנות.

וְלֹא קִנְּאוּ בּוֹ הָאַחִים, עַל כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁבָּה הִלְבִּישׁוּ גַּם אוֹתָם, כְּשֶׁהוּרְדוּ מִן הַפָּסִים.

וְלֹא חָלַם וְלֹא פָּתַר, וּמִן הַאֲלֻמָּה לֹא קָם,וְלֹא נִגְרַע שְׂעִיר עִזִּים,בְּהִטָּבְלָהּ בְּדָם.

וַאֲבִיהֶם לֹא הִכִּירָהּ,כִּי רַבּוּ בְּנֵי זְקוּנָיו,וְרַק מִלְמֵל חָיָה רָעָה,וְלִרְאוֹתָם לֹא שָׁב

בגלוי ובסתר: יעקב בצעירותו סבל מכך שיצחק העדיף את אחיו הגדול עשו, ורצה למנוע מיוסף צער דומה, ולסלול את דרכו לבכורה בפומבי א.' סימון. כשיעקב זקן, רצה להעניק ליוסף את הבכורה, בלי שיצטרך לחוות כמוהו סבל, ולהתבזות במעשה מרמה. רבקה הלבישה ליעקב בנה את בגדי עשו החמודות במרמה, והוא רצה להעניק ליוסף, הבן המועדף עליו כותנת פסים בגלוי, כדי לחסוך מבנו את הסבל והבושה שהוא נאלץ לעבור, כדי לזכות בברכת אביו ובבכורה. יעקב שלבש במרמה את בגדי אחיו החמודות, העניק לבנו בגלוי את כְּתֹונֶת הפַּסִּים.

וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים שהייתה מגעת עד פס ידו (בר"ר פרש' פד, ח). כְּתֹנֶת פַּסִּים=פיסת כף היד מכוסה עד שלא מתאפשר לעבוד איתה, כי מי שעובד מפשיל שרוולו, כך סימן יעקב שיוסף לא נועד לעבודה, אלא לבכורה. א סימון.

כותנת האפליה: יעקב לא למד לקח מכך שנענש בריחוק בן 22 שנה מביתו, בשל אפלייתו לטובה ע"י אימו, ולקיחת הברכות במרמה, וחזר על טעותה.

אמנם כך קרב את יוסף אליו והרחיקו מאחיו. אך הכתונת גרמה לקנאה ושנאה בין בניו, והעלימה את יוסף ממנו במשך 22 שנים.

קנאה מובילה לשנאה. יעקב העצים את האיבה שהתחילה לרחוש בין בניו, בהכתרת הבן האהוב בכותונת הפסים, ולא היה קשוב לרחשי הקנאה בין בניו. כך גרם יעקב לפרוד במשפחה, למתח, שנאה ועוינות, ולסבל יוסף.

צריך אדם שלא לשנות בין בניו, שע"י כותנת פסים שעשה יעקב ליוסף, נתקנאו בו אחיו וישנאו אותו. (בבלי, שבת י ב. בראשית רבא פד 8). ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, (שבת י ב). אמנם ישראל היו אמורים לרדת מצרים, אך ירדו כבר עכשיו בשל הפרוד שהכניס יעקב בין בניו.

ירושה: 1. כשאברהם זקן, שלח את ישמעאל ואת בני הפילגשים מעמו כדי לוודא שיצחק יהיה היורש היחידי,

2. כשיצחק היה זקן, הוא ביקש לקבוע את הבכורה בעזרת הענקת ברכתו לבן שנבחר על ידו.

3. כשהאחים יצאו לרעות את הצאן, יוסף לא יצא איתם ונשאר לבד בבית עם אביו.

האחים פחדו שהם יפלטו מהמשפחה, כמו שבעבר נפלטו ישמעאל ועשו מהמשפחה. זה לא היה ריב על כותנת או כבש, אלא על שייכות למשפחה.

וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: יש הלכה המחייבת לדבר: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תיִשָּׂא עָלָיו חֵטְא, (ויקרא יט 17). דיבור מאפשר להגיע להבנה, לפשרה ולשלום, אם לא מדברים, השנאה נשארת.

שתיקת האחים: אילמות מביאה לאלימות ולהתפרצות שנאה עיוורת… לו דברו לשלום והיו מטים אוזן, היו שומעים את: אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ. "הייתי אנוכי והתעלמתי מאחי… במקום לדבר היו שרויים באפלת עלבונם ואטמו אוזניהם לזעקותיו: "בהתחננו על נפשו", (חנן פורת, עורך, מעט מן האור תנועת אורות 2000 88-89).

וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; למה שנאוהו? שנאת האחים ליוסף החלה ב-

העדפה 1. וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא, לוֹ.

2. קינאת אחיו: כולם מפסידים: האוהב, הנאהב והשונאים המקנאים.

3. חלומותיו נבואיים: חלומות אברהם, יעקב, יוסף פרעה, אבימלך, לבן, כולם הראו שיש כוח עליון. חלומות האבות ניבאו ש…:

1. אברהם הזקן, יוליד, 2. יעקב הבורח וחסר הבית, יחזור וייסד אומה, 3. יוסף המפונק והצעיר, יהפוך למשנה לפרעה ויציל את משפחתו ואת המצרים מרעב.

חלומות יוסף הם חלומות ששלח אליו ה', ולכן "אביו שמר את הדבר בליבו".

האבות חלמו חלום מפורש, יוסף חלום הדורש פיענוח.

יוסף חלם כמו אביו, היחיד מבני יעקב, ההולך בעקבות אביו והעז לחלום ולצפות לעתיד מזהיר.

חלומות יוסף עלו על חלומות אביו: אביו בחלומו שכב על הארץ וסולם קישר בינו ובין השמים, ואילו יוסף חלם שכל צבא השמים משתחווה לו.

חלומות: עמיר בניון , יוסף

ויחלום יוסף חלום, אז קינאו בו אחיו ויאמר אליהם שמעו נא החלום והנה אנחנו מאלמים אלומים בשדה ונזקפה אלומתי וגם ניצבה והנה אלומותיכם אז תשתחווינה לאלומתי כי אין זקופה ממנה

ויאמרו אחיו הלמלוך תרצה נא, ויוסיפו עוד שנוא אותו, ויחלום והנה שמש ירח כוכבים כולם אליו משתחווים, מלך העולם אבל שנואעל אחיו כולם, ויראו אותו אחיו עוד טרם שיקרב ויתנכלו להמיתו,

בואו נמית אותו נקבור את חלומו אתו, ויאמר ראובן לא נכנו נפש זרקו אותו לבור עם עקרבים ורפש רק דם אל תשפכו ויד אל תשלחו בו, מצערו של אבא אנה אברח,  אז למכור אותו בלב גמרו כולם,

את כתונת הפסים הם טבלו בדם. אבא זאת מצאנו, השל בנך היא זו? טרוף טורף יוסף. אלומותיכם אז תשתחווינה לאלומתי, כי אין זקופה ממנה ויאמרו אחיו הלמלוך תרצה נא ולא יוסיפו עוד.

3 זוגות של חלומות קשורים ליוסף: חלומות נבואיים: 2 חלומות שחלם,    2 חלומות שפתר לשרי האופים והמשקים, ו- 2 חלומות שפתר לפרעה.

חלום = להילחם = למחול. יש חולמי חלומות שיודעים להלחים את חלומותיהם וחזונם – למעשים, ויודעים להילחם כדי להגשים את חלומם, כיוסף, שהיה חולם, לוחם, מוחל, ומספק הלחם למשפחתו בשנות הרעב.

יוסף ידע לפענח חלומות. וכל פתרונותיו התבררו כנכונים. חלומות יוסף היו מעוררי רגשות.

אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹוקִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה בראשית מא 25. וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹוקִים, 32.

וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם: שִׁמְעוּ נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי.

שִׁמְעוּ נָא, הבינו את חלומי, וכך הגביר איבתם, (ספורנו).

האם יוסף ידע לפענח את חלומותיו?

אולי סיפר לאחיו את חלומותיו, כי קיווה שהם יפתרו את מה שלא הבין?

וְהִנֵּה, כשיוסף סיפר על חלומותיו לאחיו, אמר 5 פעמים: וְהִנֵּה: מלה המביעה התפעלות. אולי חלומותיו הפעימו אותו, והוא לא הבין אותם, לכן סיפר בתחילה לאחיו, ואחר גם לאביו, כדי שאלו יפתרו לו אותם.

או שהיה נפעם וביקש להתחלק עם אחיו בחוויה שעבר.

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה,

פרושים אפשריים לחלומותיו: 1. יוסף שהפך למשביר ארץ מצרים חלם על שיבולים, ופעל בהמשך למימוש חלומותיו וחילק גרעיני חיטה לרעבים.

2. האחים היו רועי צאן, אך יוסף חלם על שיבולים, עובדה זאת מאפשרת לפענח את החלום, לא כחלום שיוסף ביקש למלוך על אחיו, אלא על מי שיספק מזון למשפחתו ברעב.

אחיו אכן ירדו למצרים לקבל ממנו קמח משיבולים.

3. אולי יוסף שתמיד נשאר  צמוד ליעקב, חלם לקצור שיבולים יחד עם כל אחיו, כי כל חייו הוא לא היה "יחד" עם אחיו. הוא היה או עבד או שולט. אך אחיו התמקדו רק ברתיעה משלטונו, ולא ניסו לפענח את החלום אחרת.

אם האחים היו מבינים, שיוסף חלם על מכירת מזון להם ברעב, ושכל העמים ישתחוו לו, ולא הם, אולי לא היו כועסים עליו כל כך.

למה יוסף סיפר לאחיו, את חלומותיו? לפחות בחלום השני, ידע שהחלום מגביר את שנאת אחיו כלפיו? אולי יוסף רצה:

1. שיעזרו לפענח חלומותיו. 2. היה בעל גאווה, 3. היהחצוף. לא חיפש את אהבת אחיו, אלא: 4. הכרה בגדולתו, לכן סיפר את חלומות הגדלות שלו, והביא על עצמו שנאתם וקנאתם. יוסף המפונק בחר לשקף בקול את שאיפותיו, ולא חשש מהשנאה, ואף הגביר אותה. 5. להכאיב: "היה מספר לאחיו החלום. להכאיב להם לפי שהיו מקנאים בו," ועל כך נמכר למצרים. 6. ביקש לשתף את אחיו, בתחושותיו.

"מתוקה שנת העובד", חלומות ורודים יתענג, יש ופעמים יתאכזב, מתוך סיוטים יזדעק.

לעיתים שלוותו יפרו, "חלומות שווא ידברו", יש ויחלום צפון בעתידו, מרוב נחת לא ידע

נפשו. פעמים יתור אחר פתרונות, אך לא יגלה איש אשכולות דוגמת יוסף. בבית האסורים פתר

חלומות הסריסים, באין יוסף היום, בתפילה ייטיב חלום.פרשת וישבחלומות. אהובה קלין

קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי. בר לז 7-9.

החלום הראשון של יוסף והחלום האחרון של פרעה הוא על שיבולים. חלומות יוסף דמו לחלומות פרעה: 1. בשניהם המעט והדק בלעו את הרב והדשן… 2. החלומות היו מסר מה' ופתרונם מותנה בעזרת ה'.

3. גם יוסף וגם פרעה חלמו פעמים, לאשר כי חלומותיהם – אמת.

יוסף ביקש לשתף את אחיו בחזיונותיו, אך אחיו האמינו שרק יומרנותו מדברת מפיו. "מה שאתה חושב ביום, אתה חולם בלילה" ר יוסף בכור שור.

אין מראים לאדם, אלא מהרהורי ליבו. האחים ראו ביוסף גורם מסכסך המעכיר את היחסים בינם לבין אביהם.

האחים סברו שיוסף מספר להם על שאיפותיו ורצונו להיות שליט על משפחתו, ואולי גם על שאיפתו להיחשב בכור ליעקב, כבכורה של רחל.

חלומות יוסף הם חלק ממאבק האחים על הבכורה ועל המנהיגות בבית.

החלומות דקרו את האחים, בנקודה הכואבת ביותר שלהם, החשש שיוסף ידיח אותם ממשפחת יעקב. לכן התמרמרו האחים: הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ? אחיו פרשו את החלום הראשון והוסיפו לשנוא אותו (ע"פ רד"ק ורמבן).

חלום שני: וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, חלום המבטא משאלות לב.

חלומות גדלות: וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, 11 כוכבים + שמש+ ירח + בן 17 = 30 הגיל שבו עמד לפני פרעה ונתמנה למשנה לו.

שֶּׁמֶשׁ, יָּרֵחַ, כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲווִים לִי: יוסף ראה עצמו כמלך שהיקום כולו משתחווה לו. דחף עצמו למיקום גבוה מזה שהיה לו.

יוסף חלם על שיבולים בשדה ועל כוכבי מרום, כך ישראל: כשעולים, עולים עד כוכבי מרום, וכשיורדים, יורדים, עד עפר: (מגילה טז).

וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; אחיו נעלבו מכך שהוא מתנשא עליהם בספור חלומותיו.

וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. למה שנאוהו? האשמים הם: יעקב שהבדילו את יוסף משאר אחיו, ויוסף שסיפר להם על חלומותיו.

למה אחרי החלום הראשון האחים שנאו אותו ואחרי השני קינאו בו? החלום הראשון רמז לכך שאחיו ישתחוו ליוסף. חלום נרקיסיסטי המעורר שנאה לאח המבקש להשתרר עליהם. החלום השני הוא חלום גדלות שבו כל היקום משתחווה לו, זה עורר את קינאת האחים. (ע"פ רד"ק והמדרש):

יוסף שאף גבוה, וביטא בחלום את שאיפותיו. יוסף השאפתן ביטא בחלומותיו את חזונו. יוסף התייחס אל חלומותיו כאל חלומות נבואיים.

אור החיים סנגר על יוסף: "למה יוסף הגדיל השנאה במה שהיה מספר חלומות גם אחרי שידע שהוא שנוא עליהם?

וענה: יוסף היה רודף אמת, שכשראה מעשה עוול לא יכל להתעלם ממנו, גם אם גילוי האמת הביא לנידויו ולסיכון חייו. יוסף העז וניצח, נופים 082 תשעו.

אמיץ: 1. יוסף ידע שאחיו ישטמו אותו על חלומותיו ובכל זאת סיפר להם. 2. ידע שיעורר שנאה נוראה בלב אשת פוטיפר, ובכל זאת ברח ממנה והשאיר בגדו בידה.

3. הסתכן כשניבא לשר האופים שבעוד 3 ימים, יומת. 4. ולא פחד לנבא לפרעה מושל האימפריה החזקה בתבל, כי 7 שנות רעב צפויות לארצו.

התנשאות יוסף: יוסף היה יתום מאם מגיל 7. אימו טיפחה אותו ואולי הכניסה בליבו את השאיפה להיות מנהיג המשפחה.

יוסף היה כמעט הצעיר ביותר מבני יעקב, אך הבכור לאימו, המשנה למלך מצרים, אך מושפל ע"י אחיו שמכרוהו לעבד, רשע המוציא את דיבת אחיו, אך צדיק שסרב להיענות לפיתויי אשת פוטיפר, היה יפה תואר כאימו אך דומה במעשיו גם לאביו, כך כבש לבבות בכל מקום שאליו נקל.

בעוד שלאחר החלום הראשון האחים אמרו: המלוך תמלוך עלינו ? הם לא הגיבו לחלום השני, למה? 1. אולי התאפקו כי ראו שהוא מחכה לתגובה, ורצו להרגיז אותו באדישותם.

2.  אולי נמאס להם ממנו. 3. אולי שנאוהו עד שלא יכלו דברו לשלום.

התנהגות יוסף מעידה על רגש של חוסר בטחון: אולי הוא חלם חלומות גדלות, כפיצוי רגשי על שנאת אחיו, בחלומו הפך את בגד הפסים לבגד מלכות. החלומות הביעו נרקיסיזם וגאוה, והגבירו רגשות השנאה כלפיו.

עלבון ושנאה: חלם שאחיו משתחווים לו.

וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו סיפר לאביו מה שראו עיניו ביום ומה שחלם בלילה אור החיים

נחמה ליבוביץ: למה סיפר את החלום הראשון רק לאחיו, ואת השני גם לאביו? בפעם הראשונה אמרו: "המלוך תמלוך עלינו"? פתרו את החלום והודו שהבינו אותו. בחלום השני, אחיו לא ענו לו, לכן סיפר אותו שוב לאביו כדי לשמוע את תגובת האב.

אביו גער בו אבל בגערתו גם פירש את החלום. וַיְקַנְאוּ בוֹ, אֶחָיו; למה קינאו בו האחים אחרי שאביהם גער בו? כי הוא גם פרש את החלום.

האחים שמעו מפי אביהם את מה שלא רצו לשמוע: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ, אָרְצָה?, (בראשית רבה סד יא).

פתרון החלום רק הגביר את שנאת האחים אליו. הֲמָלֹךְ תִּימְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם מָשׁוֹל תִּימְשֹׁל בָּנוּ? וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו.

השנאה ליוסף העבירה אותם על דעתם, דווקא כי חששו שחלומותיו נכונים.

יעקב גער ביוסף באוזני בניו, כי הבין שמשהו רע קורה ביניהם. יעקב גער בו עבורו, (רדק) גער בו לטובתו של יוסף.

וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת הַדָּבָר, כי האמין שחלומו נושא מסר נבואי.

בטוח שגם יוסף ואחיו שמרו הדבר בליבם, כי גערת האב אולי הפחיתה את שנאת האחים ליוסף אבל הקנאה נשארה.

דעה 2: יעקב שמע את החלום המתנשא של יוסף וחיכה לשעת כושר, כדי לחנך את יוסף. לכן שלח את בנו לשכם כדי שישלים עם אחיו, (רויכמן י., דף שבועי, ב"א 1249)

דעה 3: אל השמש היה הפולחן העיקרי במצרים. ואכן 13 שנה אחרי החלום הגיע יוסף לעמדה שהעמים המשתחווים לעבודה זרה ולשמש, השתחוו לו, אמנון בזק. יוסף היה בן 30 כשפרעה מינה אותו למשנה למלך.

בן 17 נמכר יוסף לעבד במצרים. יוסף היה בן 17 בזמן החלום + 11 כוכבים +שמש + ירח = 13+17 = 30. בן 30 זכה יוסף שכולם ישתחוו לו.

כשהאחים מכרו את יוסף, ראובן הבכור היה כנראה בן 29.

בן 39 היה יוסף כשיעקב אביו הגיע למצרים ופגש אותו.

יעקב בילה בחברת יוסף במשך 17 השנים הראשונות של יוסף, וגם במשך כל 17 השנים האחרונות של יעקב. בן 56 היה יוסף כשיעקב מת.

39 שנים אחרי שנמכר לעבד, מת יעקב והאחים הגיעו לבקש סליחה מיוסף.

החלום הראשון רמז שיוסף יכלכל את אחיו בתבואה. יוסף יהיה המשביר למשפחתו, למצרים, ולרוב העולם הידוע אז, ופרי עמלם השתחווה לפרי עמלו שעתיד לפרנס אותם.

בחלום השני הרקע הוא קוסמי, הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִוים לִי. כל צבא השמים משתחווה לו.

החלום השני התגשם לאחר ירידת יעקב ובניו מצרימה, (ע"פ רד"ק ורמבן).

כל בני משפחת יעקב טעו קשה בהתחלה, עשו שגיאות נוראיות, וזה שגם יוסף נענש, לא אומר שזה בסדר שאחיו מכרו אותו לעבד. אבל כולם שילמו מחיר כבד מאד על מה שעשו, התחרטו, וחזרו בתשובה.

בכל מקום שבו מסופר כי מי מאבותינו חטא, שם נמצא גם תשובה. אבותינו העומדו בניסיון, כדי לחנכנו וללמדנו איך לחזור בתשובה.

"כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא".

שינוי: כל מה שעברו האחים במהלך השנים, גרם להם להשתנות.

כשיוסף פגש את משפחתו, התהליכים שהם עברו במשך השנים, גרמו לכל אחד מהם להיות שונה, מזה שהיה 22 שנים קודם.

גם יוסף השתנה מאד במהלך השנים האלו.

האח הצעיר מועדף: 1. יצחק הבן הצעיר של אברהם זכה בברכה ובירושה שלא זכה להן ישמעאל הבכור. 2. בלי כוונה יצחק ברך את יעקב הצעיר ולא את עשו הבכור. 3. גם יעקב שיכל את ידיו וניבא ליוסף שהצעיר יהיה גדול מהבכור. "אחיו הצעיר יגדל ממנו וזרעו יהיה מלוא הגויים".

4. גם פרץ הקדים את זרח.

וזה ללמדנו כי זכות הבכורה יכולה לעבור לאחר, אם מעשיו אינם ראויים. כי "מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחיקוך" (עדויות סוף פרק ה).

סיפור יוסף הוא המשך לנבואת בין הבתרים, והספור מראה איך כולם מתכננים וה' צוחק ומתכנן תוכנית משלו.