שמואל א' פרק ב'

(א) וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר לאחר שחנה הביאה את שמואל אל עלי, היא התפללה. בתחילה, שבחה את ה' ואחר ביקשה מה' בקשות:,,, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה מישהי פעם הייתה עקרה, ואחר ילדה 7 בנים, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה ומי שהיו לה הרבה בנים, , שכלה את בניה ו ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה ה' הוא שגרם לבני האישה שילדה הרבה בנים למות והוא זה שעזר לעקרה ללדת בנים מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל כך ה' מוריד אחת ומעלה את  השנייה. ז ה' מוֹרִישׁ מרושש את העשירים, וּמַעֲשִׁיר  את העניים, ה'  מַשְׁפִּיל את העשירים, אַף מְרוֹמֵם ומרומם עניים למקום שגם עשירים לא היו בו. ה' מעשיר עניים, והם שוכרים עשירים שהפכו להיות עניים. ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל מי שהיה מבוזה ה' מקים אותו מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן  ה' מרים את מי שהיה עני לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים ומושיב אותו ליד אנשים חשובים…ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ ! מקווה ששמואל ישפוט את ישראל במקומות מגוריהם. וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ ה' יתן כח וגבורה למלך שבני ימליך, לשאול, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ מתפללת שדוד יתחזק בממלכתו יא וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה עַל בֵּיתוֹ אלקנה חזר לרמה, וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת את ה' אֶת פְּנֵי עֵלִי הַכֹּהֵן ושמואל שירת את ה' במשכן ליד עלי הכהן. שמואל לא חזר לביתו עם הוריו, ועלי לימד אותו איך לשרת במשכן. יב וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל בני עלי התנהגו ברשעות, לֹא יָדְעוּ אֶת ה'  יג וּמִשְׁפַּט הַכֹּוהֲנִים אֶת הָעָם  כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח (כאשר אדם הקריב קרבן שלמים, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר משרת הכהן הגיע אל המקריב ובעוד הבשר מתבשל וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ ובעזרת המזלג לקח נתח גדול … כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כל הבשר שעלה על המזלג – לקח הכהן על ידי המזלג, יותר ממה שהגיע לו (החזה והשוק). כך, היו הכוהנים גוזלים את בשר המקריבים.

=== כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה כך עשו הכהנים לכל אדם מישראל שעלה למשכן בשילה[53]: (טו) גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב לפעמים, היו הכהנים חוטאים בחטא אחר לפני שהם היו מעלים מהבהמה את החלבים שצריכים לעלות על המזבח (יש להעלות את חלבי הקרבן על המזבח ורק לאחר מכן מותר לאכול את בשר הקרבן),[54] וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ (לפני שהיו מעלים את החלבים על גבי המזבח) משרתו של הכהן היה בא ואומר לאיש שהקריב את קרבנו:[55] תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן (משרת הכהן היה אומר למקריב הקרבן) תן לי בשר מהקרבן שלך כדי שהכהן יוכל לצלות אותו,[56] וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי והכהן לא ייקח ממך בשר מבושל, אלא הוא ייקח ממך בשר חי, בשר שלא התבשל עדיין. חטא הכהנים היה שהיה מותר להם לקחת בשר רק לאחר העלאת החלבים על גבי המזבח, והם לקחו את הבשר לפני העלאת החלבים על המזבח[57]: (טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ בעל הקרבן היה אומר למשרת הכהן: קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב תן לנו קודם להעלות את החלב על גבי המזבח (כמו שראוי לעשות על פי הדין),[58] וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ ולאחר מכן קח לך את הבשר כמו שאתה רוצה, מבושל או לא מבושל,[59] וְאָמַר משרת הכהן אמר לאדם שהקריב את קרבנו: לֹא כִּי עַתָּה תִתֵּן אינני מסכים לדבריך! תיתן לי את הבשר עכשיו, למרות שהחלבים עוד לא הועלו,[60] וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה ואם לא תיתן לי את הבשר עכשיו, אקח ממך את הבשר בכח[61]: (יז) וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי יְקֹוָק החטא של משרתי הכהנים הייתה גדולה לפני ה',[62] כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְקֹוָק כיוון בני עלי ביזו את קרבן ה', ומהם למדו גם משרתיהם. משרתי הכהנים למדו מבני עלי לבזות את בשר הקדשים[63]: (יח) וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי יְקֹוָק שמואל היה משרת לפני ה', הוא לא למד ממעשיהם של בני עלי והוא שרת את ה' בנאמנות, והוא היה לומד את עבודות הלויים (את עבודת השירה בבית המקדש ועבודות נוספות),[64]  נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד למרות ששמואל היה עדיין צעיר, הוא היה לובש אפוד שהיה עשוי מבד, כלבוש האנשים החשובים שהיו עובדים את ה'[65]: (יט) וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ אמו של שמואל, חנה, הייתה מכינה לשמואל מעיל קטן,[66] וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה והיא (חנה) העלתה בכל שנה את המעיל למשכן והביאה אותו לשמואל. בכל שנה היה שמואל זקוק למעיל חדש משום שהוא היה גדל,[67] בַּעֲלוֹתָהּ אֶת אִישָׁהּ לִזְבֹּחַ אֶת זֶבַח הַיָּמִים כאשר עלתה (חנה) עם בעלה (אלקנה), כדי להקריב את קרבנות החג (היא הביאה לשמואל את המעיל)[68]: (כ) וּבֵרַךְ עֵלִי אֶת אֶלְקָנָה וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לאחר שעלי ראה ששמואל הולך וגדל בעבודת ה', הוא בירך את אלקנה ואת חנה ואמר להם:[69] יָשֵׂם יְקֹוָק לְךָ זֶרַע מִן הָאִשָּׁה הַזֹּאת (עלי בירך את אלקנה ואת חנה) ה' יוסיף לתת לך (אלקנה) בנים מהאישה הזאת (מחנה), ושהם יהיו עובדי ה' כמו שמואל,[70] תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל לַיקֹוָק (ה' יוסיף לכם בנים כשמואל) בזכות שהשאלתם את שמואל לה', בזכות שהקדשתם את שמואל לעבודת ה',[71] וְהָלְכוּ לִמְקֹמוֹ אלקנה וחנה חזרו לביתם מיד לאחר ברכתו של עלי[72]: (כא) כִּי פָקַד יְקֹוָק אֶת חַנָּה (אלקנה וחנה חזרו לביתם) משום שעלתה זיכרונה של חנה לפני ה',[73] וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת וחנה הרתה וילדה במשך השנים שלש בנים ושתי בנות,[74] וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם יְקֹוָק שמואל גדל במשכן ה' (לעומת שאר אחיו שהמשיכו לגדול בביתם)[75]: (כב) וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד עלי היה מאוד זקן, ולכן הוא לא העניש את בניו בעונשים גדולים על חטאיהם,[76] וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל והוא שמע את המעשים שבניו עשו לכל בני ישראל: שהם לקחו יותר בשר ממה שהגיע להם ושהם לקחו את הבשר לפני שהם הקטירו את החלב,[77] וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים וכן שמע עלי שבניו לא היו מקריבים את הקרבנות שהיולדות היו מביאות למשכן כדי להקריב (היולדת חייבת להביא קרבן לאחר הלידה),[78] הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (בני עלי לא היו מקריבים את קרבנות הנשים היולדות) שהיו מתאספות בפתח אוהל מועד, בפתח המשכן[79]: (כג) וַיֹּאמֶר לָהֶם עלי אמר לבניו: לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מדוע אתם נוהגים כמעשיכם הרעים,[80] אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל הָעָם אֵלֶּה הרי אני שומע מהעם שעולה למשכן להקריב קרבנות שאתם עושים מעשים רעים[81]: (כד) אַל בָּנָי בנים יקרים שלי! אל תעשו את הדברים הרעים האלה,[82] כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם יְקֹוָק שהרי הדברים שאני שומע שמדברים עם ה', שמדברים בני ישראל, אינם טובים. אני שומע מהעם שאתם חוטאים ואני אומר לכם להפסיק מלחטוא בחטאים אלה[83]: (כה) אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ הרי כשאדם חוטא לחברו,[84] וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים (הרי כשאדם חוטא לחברו) ה' ישפוט אותו, ולכן יש לפחד מלחטוא לחבירו. אם השופט בין שני בני אדם טעה, ה' שופט את האדם החייב ומרשיע אותו,[85] וְאִם לַיקֹוָק יֶחֱטָא אִישׁ ואם אדם חוטא לה',[86] מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ מי ישפוט אותו? כל שכן שה' הוא זה שישפוט אותו. אם כן, צריך לפחד מלחטוא לה'. עלי אמר לבניו שעליהם לפחד מלחטוא משום שה' ישפוט אותם על חטאיהם,[87] וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם בני עלי לא קיבלו את דברי אביהם והם לא הפסיקו לחטוא,[88] כִּי חָפֵץ יְקֹוָק לַהֲמִיתָם (בני עלי לא קיבלו את דברי אביהם והם לא הפסיקו לחטוא) כיוון שה' רצה להמית אותם, בגלל שהם הרבו לחטוא, ולכן ה' חיזק את ליבם ומנע מהם את האפשרות לחזור בתשובה[89]: (כו) וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב שמואל הנער המשיך לעלות במדרגות החכמה ויראת ה', ככל ששמואל היה גדל, מעשיו היו מתוקנים יותר,[90] גַּם עִם יְקֹוָק מעשיו של שמואל היו מתוקנים במעשים שלפני ה', במצוות שבין אדם למקום,[91] וְגַם עִם אֲנָשִׁים מעשיו של שמואל היו מתוקנים גם עם אנשים, שמואל היה צדיק גם במצוות שבין אדם לחברו, ודעתו הייתה מעורבת עם הבריות[92]: (כז) וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי נביא ה' בא אל עלי,[93] וַיֹּאמֶר אֵלָיו הנביא אמר לעלי, כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה':[94] הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ הרי ידוע לכולם שאני (ה') התגליתי לאהרון הכהן שאתה (עלי) מצאצאיו,[95] בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה (התגליתי לאהרון) כאשר בני ישראל היו במצרים והיו משועבדים לבית פרעה[96]: (כח) וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן דבר טוב נוסף שעשיתי לאהרון הוא שבחרתי אותו מתוך כל שבטי ישראל כדי לשמש לי לכהן בבית ה'. לכהנים יש מספר תפקידים:[97] 1) לַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי תפקיד אחד של הכהנים הוא להעלות, להקריב קרבנות, על המזבח שלי בבית ה',[98] 2) לְהַקְטִיר קְטֹרֶת תפקיד נוסף של הכהנים הוא להקטיר לפניי את הקטורת,[99] 3) לָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנָי תפקיד נוסף של הכהנים הוא ללבוש את האפוד, ללבוש את בגדי הכהונה,[100] וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת כָּל אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ואני גם נתתי לבית אביך, לכהנים, מתנות כהונה מהקרבנות שבני ישראל מקריבים לפניי[101]: (כט) לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי (ולאחר שעשיתי לכהנים כל כך הרבה טובות) מדוע אתם מבזים את הקרבנות והמנחות,[102] אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן (למה אתם מבזים את הקרבנות) שציוויתי להקריב במעוני, בבית ה',[103] וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי ואתה (עלי) כיבדת את בניך יותר ממה שכיבדתי אותי (על ידי שלא מחית בהם על חטאיהם),[104] לְהַבְרִיאֲכֶם ואתם משמינים,[105] מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי (אתם משמינים) על ידי שאתם אוכלים מהתחלת הקרבן שהביאו אותו להקרבה במשכן כדי להיות לרצון לעם ישראל. אתם אוכלים את הקרבן בהתחלה, עוד לפני שהקריבו את החלבים (אמנם עלי לא חטא עם בניו, אבל בגלל שהוא לא מיחה בהם, הנביא מוכיח אותו כאילו הוא עצמו חטא)[106]: (ל) לָכֵן נְאֻם יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בגלל שחטאתם, ה' אלוקי ישראל אמר את הדברים הבאים:[107] אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם עד עכשיו, אני (ה') אמרתי שצאצאיך וצאצאי איתמר בן אהרון הכהן ישמשו לפניי תמיד ככהנים גדולים (עלי היה מצאצאיו של איתמר בן אהרון),[108] וְעַתָּה ועכשיו, לאחר שחטאת,[109] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה':[110] חָלִילָה לִּי גנאי הוא לי שתשמשו בכהונה גדולה,[111] כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד שהרי מי שמכבד אותי, אני מכבד אותו חזרה, ובגלל שלא כיבדתם אותי, אני אעביר את הכהונה הגדולה לצאצאי פנחס שכן כיבד אותי. הכהונה הגדולה תעבור מצאצאיו של איתמר לצאצאיו של פנחס,[112] וּבֹזַי יֵקָלּוּ ומי שמבזה אותי (כמו שאתם עשיתם), יתבזה בעצמו – בגלל שביזיתם אותי, אני אבזה אתכם[113]: (לא) הִנֵּה יָמִים בָּאִים בעתיד יבוא יום,[114] וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ ואני (ה') אכרית את חוזק ממשלתך,[115] וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ וכן אכרית את חוזק ממשלתו של בית אביך,[116] מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ ולא יהיה אדם שישמש כמושל מביתך. הנביא אומר לעלי שבניו וצאצאיו לא ישמשו יותר בתפקידם ככהנים גדולים[117]: (לב) וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן אתה וצאצאיך תסתכלו בצרות עין משום שיהיה כהן אחר שישמש בבית ה' ככהן גדול במקומך,[118] בְּכֹל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל כל הזמן בו ה' יעשה טוב לעם ישראל ובית המקדש יעמוד על מקומו (יהיה כהן אחר שישמש ככהן גדול),[119] וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים ולאורך כל הימים האלה לא יהיה כהן אחד שיהיה בעל תפקיד ושררה בבית המקדש[120]: (לג) וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי ואני (ה') לא אפסיק את עבודת המקדש של צאצאיך, צאצאיך יעבדו במקדש, אך הם יעבדו תחת כהן גדול אחר,[121] לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ (צאצאיך ימשיכו לעבוד בבית המקדש) כדי שתצפה לחזור להיות כהן גדול, אך דבר זה לא יתקיים. הנביא אמר לעלי, שה' ישאיר בכוונה את צאצאיו לעבוד בבית המקדש, כדי שהם יראו שיש מישהו אחר שאינו ממשפחתם שהוא הכהן הגדול, ויהיה להם צער בכך,[122] וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ (צאצאיך ימשיכו לעבוד בבית המקדש) כדי שנפשך תהיה מלאה בצער (על שאינכם כהנים גדולים),[123] וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים וכל גדולי משפחתך ימותו כשהם בחורים. צאצאיך ימותו בגיל הביניים – לא כשהם יהיו צעירים מאוד ולא כשהם יהיו זקנים מאוד, משום שהמיתה בגיל הביניים מצערת יותר ממיתה בגיל צעיר או בגיל מבוגר[124]: (לד) וְזֶה לְּךָ הָאוֹת זה (הדברים שהנביא אומר בהמשך) יהיה הסימן שדברי הנבואה שאמרתי יתקיימו:[125] אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס האות יקרה לשני בניך: לחפני ולפנחס,[126] בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם חפני ופנחס ימותו שניהם באותו יום (וזה סימן לכך שגם שאר הנבואה תתקיים)[127]: (לה) וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן ואני אקים כהן גדול נאמן שיהיה נאמן עליי,[128] כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה הכהן הגדול שאקים יעשה כדבריי וכרצוני,[129] וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן ואני אקים לו את הכהונה הגדולה שתהיה קיימת לו ולצאצאיו, הכהנים הגדולים תמיד יהיו מצאצאיו,[130] וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים והוא (הכהן גדול שאקים) יטייל לפני המלך שאמנה על ישראל, ותמיד יהיה שלום בין המלך לבין הכהן הגדול שאקים[131]: (לו) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ וכל מי שיישאר מצאצאיך,[132] יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ יבא להשתחוות ולהתחנן לפני הכהן הגדול שאקים,[133] לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם (צאצאיך יתחננו לכהן הגדול) כדי לקבל ממנו אפילו דבר קטן כמו מטבע כסף או כיכר לחם,[134] וְאָמַר ומי שיישאר מצאצאיך יאמר לכהן הגדול:[135] סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם תחבר אותי עכשיו לאחת ממשמרות הכהונה, כדי שאוכל להתחלק איתם בלחם. בלי שהכהן הגדול יחבר אותם עם משמרת כהונה, הם לא יוכלו לאכול לחם