מלכים ב' פרק י'

הכחדת בית אחאב: מלכים ב י 1-30. וּלְאַחְאָב 70 בָּנִים.. וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן, אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים, וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב. מצודת ציון:  כן יקראו מגדלי הילדים. רד"ק: כך כתב במכתבו. רש"י: האומנים את בני אחאב.

לֵאמֹר: וְעַתָּה, כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם, וְאִתְּכֶם, בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם; מצודת דוד: יורשי המלוכה, וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים. רש"י: ויש בכם כח להלחם,

 וְהַנָּשֶׁק. מצודת ציון: כלי המלחמה.

וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם, "וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא אָבִיו וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם". מצודת דוד:  בעבור בית אדוניכם.

בכדי לנסותם לדעת מה בלבם, שלח אליהם כדברים האלה.

רד"ק: אולי קיווה שיבחרו אחד, שיהרוג את אחיו, ויהוא יצטרך להתמודד בסוף רק איתו. או היה זה תרגיל וניסיון. רצה לגרום להם להכריע בעדו ונגד זרע אחאב, וכך אומנם היה: הם הרגו את בני אחאב וקיבלו עליהם את מלכות יהוא.

וַיִּרְאוּ, מְאֹד מְאֹד, וַיֹּאמְרוּ: הִנֵּה 2 הַמְּלָכִים, רש"י: יורם ואחזיהו, לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו; וְאֵיךְ, נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ?

וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הָעִיר .. מצודת דוד:  הממונה על בית המלך, אֶל יֵהוּא לֵאמֹר: עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ, וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ, נַעֲשֶׂה: לֹא נַמְלִךְ אִישׁ. הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.

וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר:

אִם לִי אַתֶּם.. מצודת דוד: אם אתם משלי ונכנעים אלי,

קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם, וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר, יִזְרְעֶאלָה;  מצודת דוד:  כעת הזאת ביום מחר.

וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ 70 אִישׁ.. מצודת דוד: זה מדברי יהוא שכתב להם, יודע אני שהמה שבעים, ובבית גדולי העיר. ולא תוכלו להעלים ממני את מי מהם.

וַייִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ; וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים, וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה. (מלכים ב י 7).

וַיְהִי, כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם, וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ 70 אִישׁ; וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים, רש"י: בסירות. מצודת ציון: כעין קדירות, וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה. וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ וַיַּגֶּד לוֹ .. הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר, שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים,

מצודת ציון:  קבוצים, פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר. מצודת דוד: עד הבקר, בכדי שיראום העם.

וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם: צַדִּקִים אַתֶּם; רש: כולכם בעיניכם צדיקים, ומחזיקים אותי בחזקת רשע, על שהרגתי את המלך, ועתה ראו, הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי, וָאֶהְרְגֵהוּ,

  וּמִי הִכָּה, אֶת כָּל אֵלֶּה? רש"י: אני לא הרגתים!

מצודת דוד: הנה תחשבו שאתם צדיקים ממני, על שהרגתי את המלך, ומי הרג את כל אלה? הלא אנשי שומרון הרגום!

אך דְּעוּ אֵפוֹא, כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל בֵּית אַחְאָב. מצודת דוד: בזאת דעו עתה, שלא .. להיות בטל מה מדברו, כי אם יפול על ראש מי אשר נגזר עליו. כי גזרת המלך עליהם. ההורגם צדיק הוא, ומקיים את מצות המקום.

 וַה' עָשָׂה  אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ. מצודת דוד: הריגת המלך ובניו באה בהשגחה מה'.

וַיַּךְ יֵהוּא, אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל..   וְכָל גְּדֹלָיו, וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו, מצודת ציון:  קרוביו, כהני הבעל, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ, שָׂרִיד,  שארית.

וַיָּקָם, וַיָּבֹא, וַיֵּלֶךְ, שֹׁמְרוֹן ..הוּא בֵּית עֵקֶד הָרֹעִים, מצודת ציון: בית שהרועים גוזזים בו הצאן, ולפי שהדרך לעקדם ולקושרם בעת הגזיזה.

בַּדָּרֶךְ. מצודת דוד: כשבא לבית עקד הרועים אשר עמדה בדרך.

ְיֵהוּא, מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, מצודת דוד:  את בני אחזיהו. וכן נאמר בדברי הימים (ב כח ח) כי לא היו לו אחים, כי כולם נהרגו. וַיֹּאמֶר, מִי אַתֶּם?

וַיֹּאמְרוּ, אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ, וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.. מצודת דוד: לשאול בשלום בני אחאב ואיזבל, ולא ידעו כי נהרגו, וּבְנֵי הַגְּבִירָה. רש"י: בני איזבל.

וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים, וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים; וַיִּשְׁחָטוּם ..וַיִּשְׁחָטוּם, מצודת דוד:  כי גם המה היו מבית אחאב, 42 אִישׁ, וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ, מֵהֶם, .. וַיָּבֹא, שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן, עַד הִשְׁמִדוֹ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ.

יהוא הכחיד לא רק את בית אחאב, אלא גם 42 "אחֵי אחזיהו מלך יהודה" (י, יג-יד), חיסל גם את הזקנים והאמנים מיהודה.

ט"ו  וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, רש"י: יהוא, הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ? רש"י: ושלם מה שאני עושה, כאשר לבבי שלם עם לבבך? מצודת דוד: האם יש עם לבבך ישר ותמים עמי לאהוב אותי, כאשר לבבי ישר עם לבבך? וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב: יֵשׁ וָיֵשׁ, מצודת דוד: הכפל לחזק, מספר ירמיהו למדים כי יְהוֹנָדָב היה איש ירא ה' והולך בדרכיו.

תְּנָה אֶת יָדֶךָ; רש"י: ואחוז בה, והעלני אליך אל המרכבה. מצודת דוד: בדרך אהבה לקיום ברית. וַיִּתֵּן יָדוֹ, וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה.

 טז וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי, וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַה', מצודת דוד: במה שאקנא קנאת ה', להנקם מבית אחאב, ועובדי הבעל, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ, בְּרִכְבּוֹ.  

יז וַיָּבֹא, שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן, עַד הִשְׁמִדוֹ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ. כל מה שנעשה כִּדְבַר ה', היה ראוי בידי שמים ובידי אדם.

פרק י אליהו ויהוא: מלכים ב י 18-29, וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא, אֶת כָּל הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט; מצודת דוד: והנה בעבור זה באה הרעה על ביתו.

יֵהוּא, יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה. וְעַתָּה כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל יִפָּקֵד, מצודת ציון: אל יחסר, כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל מצודת דוד: יהיה אל הבעל,

ֹ כל אֲשֶׁר יִפָּקֵד, לֹא יִחְיֶה! וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה, מצודת דוד: בכדי שיקבצו כולם,

רש: במרמה, לשון (בראשית כז לו), ויעקבני. לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל. 

כ וַיֹּאמֶר יֵהוּא, קַדְּשׁוּ עֲצָרָה, מצודת ציון: הזמינו, לַבַּעַל, אסיפה, עצרת וקבוץ, רש"י: הכריזו אסיפה, להיות נעים לבית הבעל,

מצודת דוד: הזמינו יום, בו כולם נאספים. וַיִּקְרָאוּ. מצודת דוד: הכריזו יום קבוע,

וַיִּשְׁלַח יֵהוּא, בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל, וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא;

וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל, וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה. מצודת דוד:  מהפתח מהעבר מזה, עד הפתח שממולו. וַיֹּאמֶר, לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה, מצודת ציון: הוא מקום גניזת כריכי מלבושי כהני הבעל, הוֹצֵא לְבוּשׁ, מצודת דוד: הכוונה היה שיהיו נכרים במלבושיהם, לשלא ימלט מי מהם, לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל; וַיֹּצֵא לָהֶם, הַמַּלְבּוּשׁ.

וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, בֵּית הַבָּעַל; וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל, חַפְּשׂוּ וּרְאוּ מצודת ציון: חקרו, פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי ה', כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל,

מצודת דוד: כי חשש פן יבוא מי מהם לראות מה נעשה, ויאבד עמהם, לְבַדָּם.  עבדי ה' יצאו מפה, ולא ישארו כי אם עובדי הבעל.

וַיָּבֹאוּ, לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת; וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ, שְׁמֹנִים אִישׁ, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם, מצודת דוד:  המסורים בידכם, לשמרם לבל יברחו, נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ. מצודת דוד: נפש השומר הפושע בשמירתו, תחת נפש הנמלט בפשיעתו. ויוכלו לזהותם ע"פ תלבושת עובדי הבעל שלבשו.

וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה, מצודת דוד: כאשר השלים יהוא לעשות עולתם, כי אחר שעשו העולה התפרסם, שהמה עובדי הבעל, ומעתה לא יאמרו שהרג נקיים.

 וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים, מצודת ציון: הרצים רגלי לפני מרכבתו, ולשרים. בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל יֵצֵא, וַיַּכּוּם, לְפִי חָרֶב;

וַיַּשְׁלִכוּ, רש"י: השליכו חללים את עובדי הבעל, מצודת דוד: מרוב החפזון, כאילו השליכו את עצמם ללכת עד העיר המיוחדת לבית הבעל,

הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים, וַיֵּלְכוּ, עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל.

וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל, וַיִּשְׂרְפוּהָ. וַיִּתְּצוּ, אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל; מצודת דוד: הבסיס שעמד עליו הבעל, וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל, מצודת ציון: שבירה. וַיְשִׂמֻהוּ לְמוֹצָאוֹת עַד הַיּוֹם. רש"י:  לשון בית הכסא, מצודת ציון: להפנות שם לגדולים.

וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל, מִיִּשְׂרָאֵל. לאליהו וליהוא שם דומה, ושניהם הרגו את כוהני הבעל בקנאות, אך רק פה פעל יהוא כפי שחזה אליהו, אולי כי זה התאים לו מבחינה פוליטית למגר את הבעל וחסידיו, ולרכז את העם סביב האמונה בה'.

רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא, מֵאַחֲרֵיהֶם: רש"י: מדאגה שלא תשוב הממלכה לבית דוד, כמו שנתירא ירבעם.

עֶגְלֵי, הַזָּהָב. מצודת דוד: ומה הם חטאי ירבעם? עגלי הזהב אֲשֶׁר בֵּית אֵל, וַאֲשֶׁר בְּדָן. יהוא מרד ביורם בן איזבל שמלך אחרי אביו: הפיכת יֵהוּא באה לגדוע את הפולחן הזר מישראל והשכחת שם איזבל. אך יהוא החזיר את פולחן העגלים לה' כדי למנוע מעם ישראל לעלות לפולחן שבירושלים. ארבלי רווה ש בת המלך ונישואים פוליטיים בתקופה קדומה, י-ם 2000 עמ' 196).

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא, רש"י: ביד יונה הנביא.

יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי, מצודת דוד: הישר בעיני עשיתו כפי מחשבות לבבי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב:  בְּנֵי רְבִעִים, יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל. רש"י: ד' דורות, תחת שהשמדת את בית אחאב, שמלכו ד' דורות, עמרי, ואחאב, ואחזיה, ויהורם. מצודת דוד: ד' דורות מזרעך ימלכו.

יהוא היה גם צדיק וגם רשע: צדיק. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" (ל)  

ומיד אחריו פסוק המנוגד לפסוק הקודם: לא וְיֵהוּא, לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ: לֹא סָר, מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא, אֶת יִשְׂרָאֵל. הפסוק מראה כי חל שינוי ביהוא, והוא עבד את העגלים.

ליהוא הייתה הזדמנות חד פעמית, להפסיק את עבודת ה' דרך 2 העגלים, אבל הוא לא עשה זאת, והמשיך לעבוד, עם כל ישראל את העגלים.

יהוא עשה גם מעשי אכזריות נוספים לשמם:

1. שיקר 2. טווה מזימות כדי להרוג אנשים רבים ככל שיוכל. 3. השליך את איזבל מן החלון באכזריות, 4. הציג את ראשי האצילים הערופים בדודים.

5. לכד אנשים, רק כדי להרגם. 6. שרף, 7. ניתץ.

על זה אמר הנביא הושע: בשם ה' – "כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יֵהוּא, והִשְבַּתי מַמלכוּת בית ישראל" (הושע א, ד).

העונש: לב בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל ה', מצודת דוד: התחיל ה', לְקַצּוֹת, מצודת ציון: להכרית, בְּיִשְׂרָאֵל; רש"י: כמו (בראשית כז מו), קצתי בחיי.

וַיַּכֵּם חֲזָאֵל, בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. מצודת דוד: לא במקום אחד לבד.

 לג מִן הַיַּרְדֵּן, מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מצודת דוד: לצד המזרח הכה אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר, מצודת דוד: הכה עד סוף הגבול,

אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן, וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן. מצודת דוד: מלבד שהכה ארץ הגלעד כמו שנאמר למעלה, הכה גם עיר המטרפולין שלה, אולי עונש ליהוא ששינה את דרכו.

נקרעו שטחים מתחומי ישראל ביד חזאל מלך ארם עונש על עבודת העגלים.

מרד יהוא השיג אמנם את יעדיו הדתיים, אולם השלכותיו על מעמדה המדיני והצבאי של ישראל היו קשות. רצח איזבל בת מלך צור, ורצח אחזיהו מלך יהודה ומשפחתו בידי יהוא גרמו לניתוק היחסים המדיניים והכלכליים בין ישראל לבין צור ויהודה. הניתוק פגע בכלכלת ישראל ובכוחה  של ישראל.

שושלת יהוא שלטה יותר שנים על ממלכת ישראל, מכל ששושלת אחרת. אבל עשרות השנים הראשונות היו רעות מאד לעם, ורק בעשורים הבאים המצב השתפר.  לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְכָל גְּבוּרָתוֹ:  הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים, עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.   לה וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.  לו וְהַיָּמִים, אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, בְּשֹׁמְרוֹן. בשנת מלכותו הראשונה של יהוא (841) ערך שלמנאסר השלישי מלך אשור מסע למערב. בסיומו של המסע הצבאי בזה, הוא קיבל בין השאר "מס מיהוא בן עמרי". בשולי תבליט שנמצאה מופיעה כתובת קצרה: "קיבלתי את המס של יהוא בן עמרי: כסף, זהב, ספל זהב, קערת זהב, גביעי זהב, בדיל, חוטר מלכות. פרופ' עודד בוסתנאי, עולם התנך, מלכים ב.

הדפסה
אימייל
וואטצפ

מאמרים נוספים

שמואל א' פרק כ"ד

מערת עין גדי: פרק כד א וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל, מֵאַחֲרֵי, פְּלִשְׁתִּים; וַיַּגִּידוּ לוֹ, לֵאמֹור, הִנֵּה דָוִד, בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי. התנ"ך לא מספר כיצד התגבר שאול על

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרקים כ"א -כ"ג

פרק כא א  יונתן ידע שדוד ימלוך אחרי שאול אביו ולא הוא, "וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ פסוק

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרק כ'

פרק כ א שאול ניסה ונכשל ללכוד את דוד שהתחבא אצל שמואל. דוד מאוים: וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה, מצודות: דוד ניצל את הזמן ששאול התנבא כדי לברוח מניות שהייתה

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרק י"ט

פרק יט 1  וַיְדַבֵּר שָׁאוּל, אֶל יוֹנָתָן בְּנוֹ וְאֶל כָּל עֲבָדָיו, לְהָמִית, אֶת דָּוִד; וִיהוֹנָתָן, פה נקרא לפתע: יְהוֹנָתָן, כל פעם שיונתן התחבר לדוד, נוסף שם השם לשמו.

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרק י"ח

פרק יח דוד ויונתן: א וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; מלבי"ם: זה קרה כאשר דוד ושאול הסתובבו עם ראש גלית בערי ישראל.  וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ.  מתי הכיר

המשיכו לקרוא »

האתר מתעדכן מידי שבוע במאמר חדש

דילוג לתוכן