שופטים פרק ט'

פרק ט א וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ, בן הפילגש, בֶּן של יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ, הדודים שלו,  וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ משפחת סבו, לֵאמֹר׃

ב דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם = אדוני שכם. מַה יותר טּוֹב לָכֶם? הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד? וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי׃ לא ניתן לבחור רק בן אחד של גדעון כי כל בניו ראויים להנהגה.

עדיף לכם שאני קרוב משפחתכם אמלוך עליכם.  אבימלך היה קרוב משפחה של כל תושבי שכם ולכן היה עדיף להם להמליך אותו.

ג וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי אִמּוֹ עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּט לִבָּם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ כִּי אָמְרוּ אָחִינוּ הוּא׃ יהיו לנו טובות הנאה ממנו.

דודי אבימלך שכנעו את תושבי העיר שכם שעדיף להם להמליך את אבימלךותושבי שכם השתכנעו  כי אבימלך היה קרובם.

מלבי"ם: בחרו באבימלך רק בגלל טובתם האישית, כי הם רצו שאבימלך ימלוך עליהם משום שהוא קרוב משפחתם.

ד וַיִּתְּנוּ לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּיתּ בַעַל בְּרִית תושבי שכם נתנו לאבימלך 70 שקלי כסף מבית הבעל. וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו׃ אבימלך השתמש בכסף, כדי לשכור אנשים שאין להם שום מעלה, אנשים ריקים מכל מעלה, נמהרים, פזיזים, ללא מחשבה.

רד"ק: רועי בקר שהיו אכזריים או נבזים.

ה וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל בעזרת האנשים ששכר,  שִׁבְּעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא׃

תרגום: ההמלכה הייתה במישור שהיו בו מצבות או אבן ידועה.

 אבימלך הרג את כולם חוץ מיותם, כי הצליח להתחבא, כך שבסך הכל הרג אבימלך 69 אנשים.

ו וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם׃

המלכת אבימלך התרחשה סמוך לעץ אלון ידוע שהיה נטוע בשכם. יעקב אבינו טמן את העבודה הזרה, שבניו לקחו שלל משכם, תחת עץ האלון בשכם.

ז וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם, סיפר להם משל, אולי משל ידוע,מצודות: במשל, לא כל הפרטים באמת דומים לנמשל.

וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹוקִים׃ תושבי שכם! שמעו לי ובזכות כך, גם ה' יקבל את תפילותיכם.

ח הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, מייצגים את האנשים החשובים: חכמים עשירים וכו'.לחפש עץ מתאים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ,

וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְכָה עָלֵינוּ: תמלוך אתה על כל העצים. ט וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?

האם אמנע מלתת את השמן הטמון בפירותיי הטובים? בשמני מכבדים את ה' בהדלקת מנורה ובהקרבת המנחות, ואת בני האדם מכבדים כשמושחים מלכים וכהנים בשמני, וכן אנשים משתמשים בשמן למאכל. הרי אם אמלוך על העצים, אהיה כל כך עסוק בענייני המלוכה, ולא אוכל להמשיך ולתת זיתים.

רש"י: עץ הזית הוא משל לעתניאל בן קנז שבא משבט יהודה שנקרא זית.

י וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ׃ רש"י: הכוונה בתְּאֵנָה היא לדבורה הנביאה.

יא וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי, רש"י: מָתְקִי, = דבש דבורים.

וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים׃

האמנע מלהוציא את המתיקות שבפירותיי ואת יבול פירותיי. הרי אם אמלוך על העצים, אהיה כ"כ עסוקה בענייני המלוכה, ולא אוכל להמשיך ולתת תאנים.

יב וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ׃

יג וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן, רש"י: הגפן היא משל לגדעון, הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹוקִים וַאֲנָשִׁים, רד"ק: את היין מנסכים לפני אלוקים והוא משמח אנשים חשובים.  

וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים? האמנע מליצר יין, המשמח את ה' ע"י ניסוך יין בבית המקדש וגם בני אדם מתמלאים שמחה בשתיית יין. אם אמלוך על העצים, אהיה כל כך עסוקה בענייני המלוכה, ולא אוכל להמשיך ולתת  ענבים.

 רד"ק: 3 עצים במשל יותם הם כנגד 3 הדורות שב"י אמרו לגדעון שצאצאיו ימשלו עליו: "משול בנו גם אתה, גם בנך גם בן בנך".

מלבי"ם: המלך יכול להיות כל דבר מ 3 הדברים הבאים:

טוב – עניין רוחני,

הזית מסמל את הטוב כי הוא מאיר, והאור הוא משל לאור תורה והחכמה.

זו הסיבה שלעץ הזית לא נאמר "לכה מלכה" כמו שנאמר לעצים האחרים – עץ הזית לא צריך ללכת למלוך, הוא ראוי למלוכה מצד עצמו.

ערב – עניין בהמי,

החכמים התייאשו ממציאת מלך, ולכן קמה כת נוספת, העשירים שביקשו את הערב לחיי הגוף, והם רצו למנות עליהם את התאנה שמוציאה פירות מתוקים וערבים. (זוהי הסיבה שאצל התאנה לא נאמר שהיא משמחת אלוקים ואנשים – לערב אין תועלת אמיתית כלל).

מועיל, הוא שילוב בין השניים.

לאחר מכן התעוררה כת נוספת וביקשה שימליכו עליהם את הממוצע בין הערב לטוב – למועיל, זה בא לידי ביטוי בגפן.

לאחר שגם הגפן סרבה, באו כָל הָעֵצִים, רוב העצים, שהם אילנות סרק וביקשו למנות עליהם מלך שאינו נותן פירות, ולכן הם פנו לאטד.

יד וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ׃ יש פרשנים הטוענים כי משל יותם, הוא משל, הנועד לגנות את מוסד המלוכה.

טו וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי לאטד כמעט ואין צל, ואין בן גם תועלת אחרת, שמש בעיקר כגדר, והוא נשרף בקלות. וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃

אם אתם באמת חושבים שאני ראוי למלכות, תתפסו מחסה במעט הצל שיש לי, ואם אינכם מושחים אותי באמת למלך, תצא ממני אש, ואגרום לכם נזק.

אפילו ארזי הלבנון, הגבוהים והחשובים, יישרפו מהאש שתצא ממני. וכך גם  האנשים החשובים, יסבלו מהנזק שאני עתיד להביא עליכם.

טז וְעַתָּה אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאִם טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ וְאִם כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ׃

האם באמת היה ראוי שתמליכו עליכם את אבימלך  והאם בכך שהמלכתם עליכם את אבימלך, עשיתם טובה לגדעון ומשפחתו, כפי שהגיע לו?

יז אֲשֶׁר נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן׃

אבי נלחם בשבילכם, סיכן את נפשו כשנלחם להציל אתכם מידי מדין, ואם כן היה ראוי שתחזירו לו טובה.

יח וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל בֵּית אָבִי הַיּוֹם

מלבי"ם: יותם אמר, שגם אם גדעון לא היה מצליח במלחמתו נגד מדין, היה ראוי שיכירו לו טובה כי הוא סיכן את עצמו למען עמו. כל שכן שב"י חייבים לו טובה מאחר שהוא הציל אותם וניצח במלחמתו למענם.

וַתַּהַרְגוּ אֶת בָּנָיו, שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֲמָתוֹ עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם כִּי אֲחִיכֶם הוּא׃

לא די שלא שילמתם לאבי טובה על שהושיע אתכם, אלא שהרגתם את כל 70 בניו על אבן אחת, והמלכתם על תושבי שכם את אבימלך שהוא בן שפחתו של אבי, בן פילגשו, רק בגלל שהוא קרובכם, בתקווה שתהיה לכם ממנו טובת הנאה, ולא כדי לתת כבוד לאבי

יט וְאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ וְיִשְׂמַח גַּם הוּא בָּכֶם׃

אם המלכתם עליכם את אבימלך כדי לעשות טובה לאבי, גמולכם שאתם, תושבי שכם, תשמחו עם אבימלך.

כ וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ וְתֹאכַל אֶת בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת בֵּית מִלּוֹא וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא וְתֹאכַל אֶת אֲבִימֶלֶךְ׃

ואם המלכתם את אבימלך רק בגלל שאבימלך קרוב משפחתכם, תצא שנאה מאבימלך אליכם, ואש המחלוקת, תשרוף את תושבי שכם ובית מלוא. ואש זו תגרום נזק גם לאבימלך. כולכם תפסידו.

כא וַיָּנָס יוֹתָם וַיִּבְרַח וַיֵּלֶךְ בְּאֵרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם מִפְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ אָחִיו׃ פחד שאחיו אבימלך יהרוג גם אותו.

כב וַיָּשַׂר מלשון שררה, אֲבִימֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים׃ הכתוב לא השתמש בלשון ש.פ.ט. אלא בלשון וַיָּשַׂר.

רש"י: אבימלך הנהיג את ישראל על כרחם ובגאווה.

 רד"ק: בגלל שאבימלך המליך את עצמו והעם בעצם לא קיבל אותו למלך (חוץ מתושבי שכם) והוא לא החזיר את עם ישראל למוטב. 

כג וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה רוח של שנאה ומריבה, בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם וַיִּבְגְּדוּ בַעֲלֵי שְׁכֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ׃

כד לָבוֹא חֲמַס שִׁבְעִים בְּנֵי יְרֻבָּעַל כדי להשיב לו על גזל השלטון מ 70 בני  גדעון, וְדָמָם לָשׂוּם עַל אֲבִימֶלֶךְ אֲחִיהֶם אֲשֶׁר הָרַג אוֹתָם עונש לאבימלך, על שהרג אותם וְעַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֲשֶׁר חִזְּקוּ אֶת יָדָיו ועזרו לו לַהֲרֹג אֶת אֶחָיו׃

כה וַיָּשִׂימוּ לוֹ בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים חיילים שהתחבאו עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.

מלבי"ם: במקום להתרכז בהריגת אבימלך, האורבים גזלו את העוברים והשבים, וכך נודע דבר הדבר לאבימלך. והוא הבין שמנסים להרוג אותו, מה שהניע אותו להילחם תחילה בעיר שכם, ולאחר מכן למות.

וַיִּגְזְלוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ החיילים גזלו מכל השיירות שהיו עוברות בדרכים שם, כי לא פחדו מאבימלך, וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ׃ שאורבים לו, ולכן הוא נמנע מלהגיע לשכם.

כו וַיָּבֹא גַּעַל בֶּן עֶבֶד מעם אחר וְאֶחָיו וַיַּעַבְרוּ בִּשְׁכֶם,

רש"י: גדעון היה ממשפחת אביעזר שהייתה האלף הדל שבמנשה ואין זה ראוי לעבוד את בנו. לדבריו גַּעַל זלזל גם בגדעון ולא רק באבימלך.

וַיִּבְטְחוּ בוֹ בַּעֲלֵי שְׁכֶם׃ שהוא יעזור להם להילחם באבימלך.

כז עד שגעל בן עבד הגיע לשכם, תושבי שכם פחדו לצאת לשדה, ועכשיו וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וַיִּבְצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם וַיִּדְרְכוּ וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים חגגו.

 וַיָּבֹאוּ בֵּית אֱ‍לֹהֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְקַלְלוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ׃ רצו לראות אם גם געל שונא את אבימלך, וקיללו את אבימלך בפניו כדי לראות את תגובתו.

כח וַיֹּאמֶר גַּעַל בֶּן עֶבֶד, שמו מעיד שהוא בן עבד, וכן את המילה גועל. מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִי שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּוּ הֲלֹא בֶן יְרֻבַּעַל, לא ייתכן שאדם בזוי כאבימלך ישלוט על מכובדי שכם, והרי אבימלך אינו גדעון הראוי למלוכה.

אם תושבי שכם היו ברשותי, הייתי מסיר את אבימלך ממלוכתו, ומונע ממנו מלמלוך על תושבי שכם.

וּזְבֻל פְּקִידוֹ מנהל את העיר על פי מינוי של אבימלך, עִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר

מלבי"ם: געל קרא לאבימלך חֲמוֹר על שם טיפשות הבהמה, ואמר לאנשי שכם שאם הם רוצים לעבוד את אבימלך ואנשיו, הם חמורים – והרשות בידם,

אך הוא ואחיו לא יעבדו את אבימלך.

ב. געל אמר שאינו בטוח שאבימלך הוא באמת בנו של יְרֻבַּעַל, הרי הוא נולד מפילגש, ואם כן ייתכן שהוא בנו של זבול. לפירוש זה בֶן יְרֻבַּעַל מוסב גם על ההמשך וכאילו גם כתוב "ובן זבול".

אֲבִי שְׁכֶם וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ׃ ואם אתם רוצים מלך, תעבדו את בני חמור אבי שכם, ששלט בשכם עוד בימי יעקב.

אנחנו לא נולדנו בזמן שגדעון הושיע את ב"י ממדין, ואין אנו מחויבים לעבוד אותו ולא את בנו אבימלך!

כט וּמִי יִתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְאָסִירָה אֶת אֲבִימֶלֶךְ. מצודות: געל שלח שליחים לומר דברים אלה לאבימלך.

 רד"ק:  געל אמר דברים אלה כנגד אבימלך.

 מלבי"ם: געל ציווה שכל מי שיגיע לאבימלך, יאמר לו דברים אלה.  

וַיֹּאמֶר לַאֲבִימֶלֶךְ געל אמר את הדברים הבאים בפני זבול, פקידו ונאמנו של  אבימלך, כדי שיעביר לאבימלך את דבריו.

 רַבֶּה צְבָאֲךָ וָצֵאָה: מסר לאבימלך, אסוף לך צבא גדול, וצא נגדי למלחמה. ל וַיִּשְׁמַע זְבֻל שַׂר הָעִיר אֶת דִּבְרֵי גַּעַל בֶּן עָבֶד וַיִּחַר אַפּוֹ׃

לא וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בְּתָרְמָה. רש"י: תָרְמָה מלשון מרמה, זבול שלח שליחים לאבימלך בערמה, בסתר.

מלבי"ם: געל התכוון להטיל מצור על תָרְמָה ביום המחרת.  לֵאמֹר הִנֵּה גַעַל בֶּן עֶבֶד וְאֶחָיו בָּאִים שְׁכֶמָה.

מלבי"ם: זבול אמר שבבוקר געל כבר לא יהיה בשכם כי הוא ייצא לתָרְמָה, ואבימלך יוכל בקלות להיכנס לשכם.

וְהִנָּם צָרִים אֶת הָעִיר עָלֶיךָ׃ מטילים מצור על העיר שכם.

לב וְעַתָּה אחרי שאתה יודע שגעל רוצה להילחם בך קוּם לַיְלָה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ וֶאֱרֹב בַּשָּׂדֶה׃ תתחבא עם חייליך בשדה.

לג וְהָיָה בַבֹּקֶר כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ תַּשְׁכִּים וּפָשַׁטְתָּ עַל הָעִיר תתקוף מוקדם את שכם מכמה כיוונים, וְהִנֵּה הוּא וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ יֹצְאִים אֵלֶיךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ׃ הרוג אותו או קח אותו בשבי.

לד וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ מצודות: יש כאן לתיאור כללי של כל קבוצות החיילים שהיו עם אבימלך, ולאחר מכן פרוט היכן כל קבוצה הכתה.

לָיְלָה וַיֶּאֶרְבוּ עַל שְׁכֶם התחבאו אַרְבָּעָה רָאשִׁים׃ קבוצות של חיילים.

רד"ק: לאבימלך הייתה רק קבוצה אחת אתו, אלא שנקראה כאן רָאשִׁים בלשון רבים משום שהאנשים החשובים היו בקבוצה שלו.

לה וַיֵּצֵא גַּעַל בֶּן עֶבֶד וַיַּעֲמֹד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר,

מלבי"ם: געל יצא לתקוף את תָרְמָה, אך נעמד בפתח העיר שכם כדי לארגן את צבאו. אבימלך חשב שגעל כבר יצא מהעיר ולכן התחיל לתקוף.

וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִן הַמַּאְרָב׃ געל בן עבד יצא ונעמד בפתח שער העיר שכם, אבימלך והחיילים שהיו אתו קמו ממקום מחבואם, כדי לצאת להילחם בעיר שכם

לו וַיַּרְא גַּעַל אֶת הָעָם וַיֹּאמֶר אֶל זְבֻל הִנֵּה עָם יוֹרֵד חיילים יורדים מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים, מצודות: חיילי אבימלך כבר ירדן מההר והגיעו אל אמצעו.

 רבינו ישעיה: געל ראה את חיילי אבימלך בצומת דרכים.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים׃

אתה רואה צל של הרים ואינך רואה באמת אנשים, כך הרוויח זבול זמן ומנע מגעל מלתקוף מיד את אבימלך.

לז וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ וְרֹאשׁ אֶחָד בָּא מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים׃

 אני לא רואה צל של הרים, אלא רואה חיילים שיורדים מהר הגבוה שבארץ, וקבוצה אחרת מגיעה אלינו ממישור שקוראים לו "מעוננים".

לח וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל: אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָ, אֲשֶׁר תֹּאמַר מִי אֲבִימֶלֶךְ כִּי נַעַבְדֶנּוּ הֲלֹא זֶה הָעָם אֲשֶׁר מָאַסְתָּה בּוֹ.

מלבי"ם: זבול רצה למנוע מגעל מלהיכנס חזרה אל תוך העיר ולכן הוא ניסה להצית בליבו את תאוות הניצחון, כדי שיילחם נגד אבימלך.

צֵא נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ׃  תרגום: נָא פירושו "עכשיו".  הרי החיילים שאתה רואה הם חיילי אבימלך שזלזלת בו, צא עכשיו והילחם בו.

לט וַיֵּצֵא גַעַל לִפְנֵי עמד בראש בַּעֲלֵי שְׁכֶם וַיִּלָּחֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ׃  מלבי"ם: תומכי געל מתו כבר בסבב הראשון של המלחמה.

מ וַיִּרְדְּפֵהוּ אֲבִימֶלֶךְ וַיָּנָס מִפָּנָיו ברח חזרה לשכם וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים בכל השטח מהמקום של הקרב עַד פֶּתַח הַשָּׁעַר׃

מא וַיֵּשֶׁב אֲבִימֶלֶךְ בָּארוּמָה מעמדו של זבול התחזק בעיר, וַיְגָרֶשׁ זְבֻל אֶת גַּעַל וְאֶת אֶחָיו, רלב"ג: איך זבול גירש את געל?

א. שכנע את תושבי שכם שהרעה באה עליהם בגללו.

ב. קשר קשר עם אלה שתמכו באבימלך עד שהצליח לגרש את געל.

מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכֶם׃ מלבי"ם:  בינתיים נפלו תושבי שכם בחרב אבימלך, אך אבימלך לא הצליח לכבוש את העיר מיד, ובינתיים גדלה שנאת אבימלך, עד שבסבב הבא הוא השמיד לגמרי את העיר.

מב וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה וַיַּגִּדוּ לַאֲבִימֶלֶךְ׃

לאחר גירוש געל מהעיר, תושבי שכם יצאו לעבוד את השדות שמחוץ לעיר,

מג וַיִּקַּח אֶת הָעָם וַיֶּחֱצֵם לִשְׁלֹשָׁה רָאשִׁים קבוצות וַיֶּאֱרֹב בַּשָּׂדֶה, אבימלך למד את טכסיסי המלחמה: מארב, והתנפלות מכמה כיוונים, מאביו.

וַיַּרְא וְהִנֵּה אבימלך ראה שתושבי שכם הָעָם יֹצֵא מִן הָעִיר וַיָּקָם עֲלֵיהֶם וַיַּכֵּם׃ חלקם נהרגו בשדה וחלק נהרגו כשברחו.

מד וַאֲבִימֶלֶךְ וְהָרָאשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ פָּשְׁטוּ תקפו את תושבי שכם מכמה כיוונים וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וכך תושבי העיר לא יכלו לצאת לעזור לתושבי שכם שהיו בשדה.

רש"י: אבימלך עמד בפתח העיר כדי שאנשי שכם לא יוכלו להיכנס לתוך העיר.

וּשְׁנֵי הָרָאשִׁים הקבוצות האחרות שלו, פָּשְׁטוּ תקפו מכמה כיוונים עַל כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה וַיַּכּוּם, והרגו אותם.

מה וַאֲבִימֶלֶךְ נִלְחָם בָּעִיר כֹּל הַיּוֹם הַהוּא וַיִּלְכֹּד אֶת הָעִיר כבש אותה, וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ הָרָג, תרגום: הָרָג, כאן ההרג היה סופי, ואילו בפסוק מ"ג כתוב, וַיַּכֵּם כי שם הייתה רק תחילת המכה.

 וַיִּתֹּץ החריב אֶת הָעִיר וַיִּזְרָעֶהָ מֶלַח׃ כדי לקלקל את אדמתה.

מו וַיִּשְׁמְעוּ כָּל בַּעֲלֵי מִגְדַּל שאבימלך החריב את העיר שְׁכֶם וַיָּבֹאוּ אֶל צְרִיחַ עלו אל המגדל הגבוה (מגדל שכם היה מחוץ לעיר) כדי להתגונן מפני אבימלך.

מלבי"ם: בעלי מגדל שכם הם תושבי בית מילוא. היה להם מגדל שאם היו נכנסים לתוכו, אבימלך לא היה מצליח להרוג אותם, ולכן ה' סיבב שהם ילכו אל צריח העשוי עצים ואבימלך הצליח לשרוף אותם שם.

בֵּית אֵל בְּרִית׃ בית העבודה זרה של בעל ברית

מז וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ כִּי הִתְקַבְּצוּ כָּל בַּעֲלֵי מִגְדַּל שְׁכֶם׃ התאספו במגדל הגבוה.

רש"י: או שהם עלו למגדל או נכנסו למערה תת קרקעית.

 רבינו ישעיה: היה שם שן סלע ועליו היו בנויים בתים.

 רד"ק: תושבי מגדל שכם הגיעו למקום שנקרא בֵּית אֵל, ובו היה מגדל גבוה, ואנשי מגדל שכם הגיעו לשם כדי לכרות ברית עם תושבי המקום.

מח וַיַּעַל אֲבִימֶלֶךְ הַר צַלְמוֹן הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת הַקַּרְדֻּמּוֹת גרזנים בְּיָדוֹ וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת עֵצִים ענף עץ גדול וַיִּשָּׂאֶהָ וַיָּשֶׂם עַל שִׁכְמוֹ וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ מָה רְאִיתֶם עָשִׂיתִי מַהֲרוּ עֲשׂוּ כָמוֹנִי׃ תעשו גם אתם כמו שאני עשיתי.

גם אביו גדעון אמר: ממני תראו וכן תעשו. למד טכסיסי מלחמה, מאביו שהיה מצביא מוצלח.

מט וַיִּכְרְתוּ גַם כָּל הָעָם אִישׁ שׂוֹכֹה כל אחד מחיילי אבימלך גם כרת ענף. וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל הַצְּרִיחַ סמוך למגדל וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל אַנְשֵׁי מִגְדַּל שְׁכֶם כְּאֶלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה׃

נ וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל גם תֵּבֵץ, מרדה באבימלך, וַיִּחַן בְּתֵבֵץ וַיִּלְכְּדָהּ׃ כבש אותה

נא וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם את שער המגדל וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל׃

נב וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בּוֹ וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ׃ פתח המגדל היה עשוי מעץ ואבימלך שרף תחילה את שער המגדל.

נג וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב האבן העליונה מהרחיים, המסתובבת וכותשת את החיטים עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ׃ שברה את ראשו.

מלבי"ם: מידה כנגד מידה. אבימלך הרג את אחיו על אבן אחת,

 והוא נהרג על ידי אבן אחת של ריחיים.

נד ידע שהוא הולך למות, וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי לא יבוזה מכך, שפֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ ואבימלך וַיָּמֹת׃

נה וַיִּרְאוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵת אֲבִימֶלֶךְ וַיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ׃ ולא המליכו מישהו במקומו של אבימלך

נו וַיָּשֶׁב אֱלֹוקִים אֵת רָעַת אֲבִימֶלֶךְ ה' הביא את הפורענות על אבימלך, כעונש על אֲשֶׁר עָשָׂה לְאָבִיו לַהֲרֹג אֶת שִׁבְעִים אֶחָיו׃

נז וְאֵת כָּל רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹוקִים בְּרֹאשָׁם וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלֲלַת יוֹתָם, קללתו התקיימה.